הדור הבא של האינסולין כבר פה, תרופה חדשה לטיפול בסוכרת – ה"טוג'או" אשר הוכחה מבחינה מדעית ומחקרית כמאפשרת שליטה ברמות הסוכר וכמפחיתה התקפי היפוגליקמיה אושרה לשימוש בארץ והוכנסה לסל התרופות לסוכרתיים מסוג 1 ו-2.
הטוג'או הוא אינסולין מתקדם הנותן מענה לסוכרתיים מסוג 2 וזמין בסל הבריאות גם עבור סוכרתיים מסוג 1.
התרופה אושרה לשימוש על ידי ה-FDA, איגוד התרופות האמריקאי ועל די הסוכנות האירופית לתרופות וכן נרשמה ואושרה לשימוש על ידי משרד הבריאות בארץ.
אינסולין חדש
האינסולין החדש הוא בשורה של ממש בתחום הטיפול בסוכרת ועל פי מחקרים נראות תוצאות של שליטה טובה ברמות הסוכר בדם. המחקרים הקליניים אשר נערכו בתרופה בקרב 3,500 מטופלים הראו ירידה של עד 48% בסיכון להיפוגליקמיה לילית בקרב חולי סוכרת 2.
בנוסף חלה ירידה של 24% במספר אירועי ההיפוגליקמיה בכל שעות היום אשר מתקבלת מיד עם התחלת הטיפול בתרופה ובמקביל לעלייה הדרגתית במינון התרופה הניתן לחולה. האינסולין החדש מפחית את הסיכון לעלייה במשקל לעומת אינסולינים אחרים ובשל כך נחשב למבוקש בקרב החולים וההיענות לטיפול בו גבוהה.
תוצאות חיוביות של השימוש בטוג'או
חולים אשר משתמשים בטוג'או הראו ירידה ברמת הסוכר בדם וסבלו פחות מאירועי היפוגליקמיה, על פי מומחים המחקרים הקליניים המוצלחים מהווים תוספת לעדויות רבות בדבר התקדמות הידע בטוג'או בקרב חולי סוכרת מסוג 2. כיום מטופלים באינסולין רק 21% מכלל הסוכרתיים מסוג 2 בארץ.
זהו שיעור נמוך ביחס לעולם המערבי וישנם יתרונות רבים להתחלת טיפול באינסולין מוקדם ככל שניתן. האינסולין החדש מונע סיבוכים העלולים להסתיים במוות והוא מהווה אופציה טיפולית יעילה ובטוחה.
הטוג'או מבוסס על מולקולת האינסולין לנטוס בריכוז גבוה המאפשר שליטה ואיזון של רמת הסוכר בדם ובכך מונע התקפי היפוגליקמיה ואף מפחית את הסיכון לעלייה במשקל בהשוואה לטיפול הישן בלנטוס. זמן השפעת התרופה כ-36 שעות המאפשר לחולים גמישות רבה יותר ויוצר היענות רבה לטיפול בקרב החולים, בהשוואה להשפעה של 24 שעות של האינסולין.
יתרונות התרופה טוג'או
התרופה משפאת את איכות חיי החולים, והם חופשיים יותר לביצוע המטלות והפעילויות היומיות. איזון של סוכרת הוא אתגר גדול העומד בפתחם של הרופאים והמטופלים.
מנתוני קופות החולים עולה כי כמחצית מהחולים אינם מאוזנים ובאופן ממוצע חולה סוכרת 2 בישראל מתחיל את הטיפול באינסולין רק כעשר שנים לאחר הופעת המחלה, המעבר לזריקה מעלה חששות רבים הן משום אי הנוחות הנגרמת והן משום ההכרה כי המחלה נמצאת בתהליך של החמרה.
