סוכרת נחשבת למחלה שכיחה מאד בעולם המודרני, אולם שורשיה ידועים כבר מאות שנים. מקורה של הסוכרת הוא בפגם מטבולי, בו הלבלב לא מצליח לייצר כמות אינסולין מספקת או שהוא מייצר אינסולין פגוע, אשר אין אפשרות לעשות בו שימוש.

פעמים רבות, הלבלב נכשל בתפקודו באופן מלא, ואינו מייצר כלל את הורמון האינסולין. תפקידו של אינסולין הוא לווסת את רמות הסוכר בדם. כאשר הוא חסר, הסוכר לא יתפרק, ויתגלו רמות סוכר גבוהות בדם. בהתפתחות המחלה, תאי הלבלב יתנוונו, עד כדי כך שהמטופל יזדקק לתוספת אינסולין חיצונית.

סוכרת הינה מחלה גנטית. הסיכון לפתח סוכרת, כאשר ישנו סיפור משפחתי דומה, הוא גדול מאד. ההערכה היא כי כ-1.5% מכלל האוכלוסייה, חולה בסוכרת. כ- 400 אלף איש מאובחנים כחולי סוכרת בכל שנה בישראל.

בחלק מן המקרים, החולים אינם מרגישים בתסמיני הסוכרת, מכיוון שהם נמצאים בשלב מקדים סוכרת, המכונה סוכרת סמויה. הסוכרת יכולה להיות מאובחנת בכל גיל, אולם שכיחותה עולה ביחס ישיר לגיל ושיא אבחון הסוכרת הינו בעשור החמישי לחיים. הסיכונים הכרוכים בסוכרת נובעים מעצם הסיבוכים הכרוכים בה לכלי הדם, סיכונים מוגברים להפרעות לבביות, הפרעות תחושתיות בעור ועוד.