כאשר רובנו שומעים את המילה אינסולין, הנטייה המיידית היא לקשר את השם למחלת הסוכרת. לאינסולין אמנם תפקיד חשוב מאוד בהתפתחות של מחלה זו, אולם יש לו עוד תפקידים רבים ונוספים בגוף שהם חשובים לא פחות.
ייצור והפרשה של אינסולין
האינסולין מיוצר בגופנו באיבר בשם לבלב. הלבלב היא אחת מבלוטות ההפרשה הגדולות בגוף האדם והיא מייצרת שני סוגים של הפרשה: הפרשה אקסוקרינית שמורכבת בעיקר ממיצי עיכול, והפרשה אנדוקרינית שמהווה את החלק ההורמונאלי של ההפרשה.
האינסולין הוא הורמון שמיוצר על-ידי החלק האנדוקריני של הלבלב. חלק זה של הלבלב מכונה בשם "איי לנגרהנס" והוא מורכב מחמישה סוגים שונים של תאים המובדלים על פי סוג ההורמון אותו הם מייצרים.
הורמון האינסולין מופרש על ידי תאים בשם "תאי בטא" ישירות לזרם הדם. האינסולין נע בזרם הדם ומגיע דרכו לרקמות בהן הוא פועל. קישור האינסולין לרקמות עליהן הוא משפיע הוא באמצעות קולטן ספציפי שיודע לזהות את מבנה מולקולת האינסולין
האינסולין מופרש מהתא בתור "פרו- הורמון", זהו הורמון שעליו לעבור מספר שינויים בטרם הפיכתו להורמון הפעיל. כדי לייצר אינסולין פעיל, נחתכת מהאינסולין חתיכה חלבונית בשם "פפטיד C". לאחר חיתוך זה ההורמון הופך לפעיל. ניתן למדוד רמות של פפטיד C בדם ולהסיק על פיהן לגבי רמות האינסולין שבדמו של אדם.
האינסולין מיוצר כאמור על ידי תאי בטא באיי לנגרהנס שבלבלב ונאגר בהם בתוך שקיקים זעירים עד לקבלת אות להפרשתו. האות להפרשת אינסולין הוא עלייה ברמת הסוכר בדם. לאחר שרמת הסוכר בדם עולה, השקיקים בהם מולקולות האינסולין אגורות, עוברים איחוי עם קרום התא באזור הסמוך לכלי הדם ומשם נשפכים לזרם הדם.
תפקידיו של האינסולין
האינסולין מכונה לעיתים "הורמון השובע", מכיוון שבמצב תקין רמותיו בדם עולות לאחר ארוחה- כאשר רמת הסוכר בדם עולה. תפקידו העיקרי של אינסולין הוא לווסת את רמת הסוכר בדם ולדאוג שלא תהיה גבוהה מידי.
לאחר ארוחה, הפחמימות שאנו אוכלים מתפרקות בדרכי העיכול לסוכרים, אלה נספגים ומובלים בזרם הדם. הסוכרים חיוניים לתפקוד תקין של תאי הגוף. על התאים השונים של הגוף קיימות תעלות שמעבירות סוכר אל תוך התא. ברגע שאינסולין מתחבר לקולטן שלו על גבי התאים, הוא מעודד ביטוי והופעה של תעלות נוספות לסוכר על גבי מעטפת התא, דבר שמסייע בהכנסת סוכר לתוך התאים והורדת הסוכר בדם.
לאינסולין תפקידים רבים בגדילה של איברים ורקמות, הוא גורם ליצירה של הורמון גדילה מסוים בכבד ובעצמות ובכך מסייע בגדילה והתפתחות וכמו כן גורם לחלוקה של תאים. אינסולין גם מעודד גדילה של רקמת שומן ומעכב פירוק שלה. דרך נוספת של אינסולין להשפיע על ממשק הסוכרים בגוף היא בכך שהוא מעכב ייצור עצמאי של סוכר על ידי הכבד.
הפרעות בייצור ובתגובה לאינסולין
ההפרעה הנפוצה ביותר הנגרמת כתוצאה מבעיה בייצור או בתגובה לאינסולין היא כמובן מחלת סוכרת. ישנם מספר סוגי סוכרת, אולם השניים הנפוצים ביותר הם סוכרת נעורים וסוכרת מבוגרים. סוכרת נעורים נגרמת כאשר תאי בטא שבלבלב נהרסים ומפסיקים לייצר אינסולין. מנגנון ההרס הוא בשל תקיפה של מערכת החיסון את תאי בטא שבלבלב.
סוכרת מבוגרים נגרמת כתוצאה מעמידות של תאי הגוף לאינסולין- הלבלב מייצר כמויות גדולות מאוד של אינסולין, אולם התאים לא מגיבים לו. מצב זה מתרחש לרוב בחולים עם עודף משקל. התוצאה של שני המצבים היא עלייה גדולה ברמת הסוכר בדם.
ראו גם:
היפראינסולינמיה
