רטינופתיה סוכרתית היא נזק הנגרם לכלי הדם שברשתית העין, כתוצאה ממחלת הסוכרת. הרשתית היא הרקמה שמקיפה את החלק האחורי של העין, והיא זו שאחראית על קליטת האור ותרגומו לתמונה, באופן שמאפשר לנו לראות את הפרטים הקטנים ביותר.
רטינופתיה עלולה להתפתח במשך זמן רב, מבלי שתחושו כאב או סימן מקדים כלשהו, עד לרגע שבו הנזק הופך למורגש, ופוגע ביכולת הראייה. אבחון מוקדם ומדויק יאפשר לשמור על ראייה תקינה למשך שנים ארוכות.
"אבחון מוקדם הוא המפתח להתאמת הטיפול הנכון", מבהיר ד"ר אפרים ברקו, רופא עיניים, מומחה ומנתח רשתית וקטרקט. "כאשר המטופל פונה אלינו מיד עם תחושה של שינויים בראייה, אנחנו יכולים לאבחן את הבעיה כבר בשלביה הראשונים ולהתאים את הטיפול המדויק, ובכך לאפשר לשמר את הראייה לעוד שנים ארוכות".
מתי חייבים לפנות לבדיקת מומחה?
אם יש לכם סוכרת, חשוב מאוד להיות במעקב קבוע אצל רופא עיניים, מומחה לרשתית. תדירות הצורך בבדיקה תלויה בחומרת המחלה. בדיקה תקופתית מאפשרת לרופא לזהות דליפות דם קטנות או חסימות כלי דם, עוד לפני שהן פוגעות בראייה. אבחון בשלב זה מאפשר טיפול מונע פשוט יחסית, שמונע ניתוחים מורכבים בעתיד.
יחד עם זאת, אם אתם שמים לב לשינוי כלשהו בראייה, פנו מיד למומחה רשתית.
בקרו באתר של ד"ר ברקו למידע נוסף על מחלת עיניים כרונית הנגרמת כסיבוך של סוכרת ודרכי הטיפול >>>
בין התסמינים המחייבים בדיקה דחופה:
נקודות צפות – הופעה פתאומית של נקודות, חוטים או כתמים כהים שזזים עם תנועת העין, עלולה להעיד על דימום מכלי דם פגועים.
ראייה מטושטשת לסירוגין – טשטוש שמופיע מדי פעם במהלך היום, עשוי להעיד על שינויים ברמות הסוכר המשפיעים על עדשת העין, או על הצטברות נוזלים במרכז הראייה (המקולה).
נקודות עיוורות או כתמים שחורים – הופעת מקטעים חסרים בשדה הראייה או לחלופין, אזורים כהים, עלולה להצביע על נזק לרקמת הרשתית.
קווים ישרים שנראים עקומים- אם קווים ישרים (כמו משקוף החלון) נראים פתאום גליים או שבורים, יכול להיווצר כתוצאה מבצקת מקולרית.
איך מאבחנים רטינופתיה סוכרתית?
אבחון רטינופתיה סוכרתית מתבצע אצל רופא עיניים, מומחה רשתית, באמצעות הרחבת אישונים, שדרכם הרופא יכול לראות את פנים העין ואת רקמת הרשתית. הרופא יחפש נפיחות ברשתית ; זרימת דם לקויה ברשתית; כלי דם לא תקינים ; כלי דם חדשים; רקמת צלקת על פני הרשתית.
במידת הצורך, הרופא יפנה אתכם לבדיקות נוספות:
בדיקת טומוגרפיה קוהרנטית אופטית (OCT) – בדיקה שבאמצעותה אפשר לראות תמונות חתך מפורטות מאוד של הרשתית, המראות את עובייה, ומסייעות לקבוע האם נוזל דלף לרקמת הרשתית.
צילום קרקעית העין – מסייע בזיהוי של רטינופתיה סוכרתית ובתיעודה. תמונות אלו משמשות את הרופא למעקב אחר התפתחות המחלה לאורך זמן.
אנגיוגרפיה פלואורסאין (FA) – צילום הרשתית באמצעות הרחבת אישונים והזרקת צבע לזרוע המטופל. הצבע זורם דרך כלי הדם בעיניים ומסייע לאתר כלי דם סגורים, שבורים או דולפים.
חשיבות הגילוי המוקדם – ברטינופתיה סוכרתית, הידרדרות הראייה היא לעיתים תהליך בלתי הפיך. גילוי מוקדם מאפשר להתחיל בטיפול בדיוק ברגע שבו עדיין אפשר לטפל.
איך מטפלים ברטינופתיה סוכרתית?
הטיפול תלוי בעיקר בסוג הרטינופתיה הסוכרתית ובחומרתה. הטיפול נועד להאט או לעצור החמרה של המצב.
רטינופתיה סוכרתית מוקדמת – במצבים של רטינופתיה סוכרתית קלה או בינונית, שאינה נמצאת בתהליכי התפשטות ,ייתכן שלא יידרש טיפול פולשני מיידי, אלא ניהול קפדני ומעקב הדוק. בשלב זה, הדגש המרכזי הוא על שמירה קפדנית על רמות הסוכר בדם, שעשויה להאט את התקדמות המחלה. בנוסף יש לאזן גורמי סיכון נוספים כמו יתר לחץ דם וכולסטרול.
לקריאת מאמרים נוספים בקרו בבלוג >>>
רטינופתיה סוכרתית מתקדמת – במצב זה קיימות כמה אפשרויות טיפול, בהתאם לבעיה הספציפית:
הזרקות תוך-עיניות – הזרקות לנוזל במרכז העין, הנקרא זגוגית העין. התרופות מסייעות לעצור את צמיחת כלי הדם החדשים ולהפחית הצטברות נוזלים.
טיפול בלייזר – שימוש בלייזר, קרני אור ממוקדות לצריבה או לכיווץ כלי דם דולפים ולטיפול באזורים ברשתית שאינם מקבלים אספקת דם תקינה. הלייזר מסייע במניעת דימומים תוך-עיניים נרחבים ומפחית את הסיכון להיפרדות רשתית במצבים מתקדמים של המחלה.
ויטרקטומיה– הליך כירורגי המתבצע בחלקו האחורי של גלגל העין. מטרת הניתוח היא להוציא את נוזל הזגוגית שנספג בדם ומקשה על הראייה ולהחליפו בתמיסה צלולה. הניתוח מתבצע לרוב במצבים המחייבים התערבות כירורגית, כמו היפרדות רשתית, חור במקולה ובמצבים נוספים.
חשוב להבין, שגם לאחר טיפול ברטינופתיה סוכרתית, עדיין חשוב להקפיד על בדיקות עיניים תקופתיות סדירות , לצורך מעקב, ולהמשיך לשמור על רמות סוכר מאוזנות בדם ולחץ דם תקין.
