MODY (ראשי התיבות של Maturity onset diabetes of the young) הוא שמן של מספר צורות תורשתיות של מחלת הסוכרת המועברת באופן אוטוזומלי דומיננטי. ישנם המתייחסים לצורה זו של סוכרת כאל סוכרת מונוגנית, על מנת להבדיל בינה לבין צורות אחרות של סוכרת כמו לדוגמה סוכרת סוג 1, שצורת ההעברה התורשתית שלה מורכבת יותר, שכן היא תלויה במספר גנים בשילוב עם גורמים סביבתיים.
MODY 2 ו- MODY 3 הן הצורות השכיחות ביותר של מחלה זו, כאשר שבעים אחוז מהחולים ממוצא אירופאי סובלים מ- MODY 3. סך הכול ישנן 11 צורות שונות של MODY ועוד מספר צורות המתנהגות באופן דומה ל- MODY , אך טרם זוהו הגנים המעורבים בהן. הצורות השונות נבדלות במאפיינים הגנטיים שלהן, המשפיעים כמובן על הפתופיזיולוגיה שלהן.
מה הם הגורמים ל- MODY?
כפי שציינו, לכל אחת מהצורות של המחלה, ישנו גורם ספציפי המאפשר להבדיל בין הצורות השונות. להלן כמה מהגורמים לצורות השכיחות של MODY:
- MODY 1 – מוטציה בגן הנקרא HNF4A הממוקם על כרומוזום 20 ומקודד ליצירת חלבון הנקרא HNF4-alpha, הקשור להתפתחות הלבלב במהלך החיים העובריים וכן משפיע על גנים נוספים הקשורים במטבוליזם של הגלוקוז.
- MODY 2 – מוטציה בגן הנקרא GCK הממוקם על כרומוזום 7 ומקודד ליצירת אנזים הנקרא גלוקוקינאז. אנזים זה מסוגל לזהות שינויים בריכוז הגלוקוז ולזרחן את הגלוקוז על מנת שיחדור לתאי הלבלב ויגרום להפרשת אינסולין. מוטציות בגן GCK גורמות ליצירת אנזים בעל רגישות נמוכה לריכוזי הגלוקוז בדם ולכן האינסולין מופרש רק בתגובה לריכוזים גבוהים מהרגיל. במצב תקין מופרש אינסולין בתגובה לריכוז הגבוה מ- 90 מ"ג לדצ"ל ואילו ב- MODY 2, האינסולין מופרש בתגובה לריכוז הנע בין 126-144 מ"ג לדצ"ל.
- MODY 3 – מוטציה בגן הנקרא HNF1-alpha הממוקם על כרומוזום 12. גן זה הוא פקטור שעתוק המשפיע על הביטוי של גנים אחרים הקשורים לתהליכי היצירה של תאי בטא בלבלב.
- MODY 4 – מוטציה בגן הנקרא PDX1 הממוקם על כרומוזום 13 ומשפיע הן על התפתחות הלבלב בתקופה העוברית והן על תפקוד הלבלב בחיים הבוגרים.
מה הם התסמינים של MODY?
ההסתמנות הקלינית של MODY משתנה בהתאם לצורת המחלה. כך לדוגמה בקרב החולים ב- MODY 1, בתקופת הינקות תאי הלבלב מייצרים כמות נאותה של אינסולין, אבל לאחר מכן הכמות יורדת והולכת באופן הדרגתי. היפרגליקמיה לרוב מתפתחת בחולים אלה במהלך הבגרות המוקדמת, אך בדרך כלל במשך מספר עשורים החולה כלל לא יהיה מודע לכך.
באופן כללי ההסתמנות הקלינית של MODY על צורותיה השונות נחשבת לקלה יחסית לסוכרת סוג 1 למשל או למקרים החמורים של סוכרת סוג 2. אמנם בקרב חלק מהחולים ייתכנו תסמינים אופייניים כמו השתנה מרובה וצמא מוגבר, אך בחלק ניכר מהחולים המחלה מאובחנת בבדיקה אקראית.
איך מאבחנים MODY?
מאחר ומדובר בצורות נדירות יחסית של סוכרת ומאחר והתסמינים מזכירים במידה רבה את התסמינים של סוכרת סוג 1 וסוג 2, הרי שבחלק ניכר מהמקרים החולים אכן מאובחנים לראשונה בטעות כחולי סוכרת סוג 1 או סוכרת סוג 2.
האבחון המדויק של MODY חשוב לא רק למטופל עצמו, אלא גם לקרובי משפחתו. מאחר ומדובר במחלה המועברת בתורשה אוטוזומלית דומיננטית, הרי שלאחיו של המטופל ישנו סיכוי של חמישים אחוז לרשת את הגן הרלוונטי ולהיות חולים בעצמם. אי לכך, בכל מקרה שבו מאובחן חולה חדש, מומלץ ביותר לבצע את הבדיקות בבני משפחה נוספים.
הקריטריונים לאבחון MODY כוללים בין היתר את הקריטריונים הבאים:
- היפרגליקמיה קלה עד בינונית (130-250 מ"ג לדצ"ל) המאובחנת לפני גיל שלושים.
- קרוב משפחה מדרגה ראשונה החולה בסוכרת.
- אין עדות לנוכחות של נוגדנים עצמיים במטופל ובבני משפחתו.
- המטופל לא סובל מהשמנת יתר או בעיות אחרות הקשורות לסוכרת סוג 2 (אם כי הן אנשים בעודף משקל והן אנשים הסובלים מהשמנת יתר יכולים לחלות ב- MODY).
- האבחנה הסופית מתקבלת כאשר מאותרת המוטציה הרלוונטית בבדיקה גנטית.
כיצד מטפלים ב- MODY?
קיימת שונות רבה מבחינת הצרכים הטיפוליים של החולים בצורות השונות של MODY וכן קיימת שונות רבה בין החולים באותה הצורה. אי לכך, יש להתאים את הטיפול באופן אישי לכל מטופל ומטופל.
כך לדוגמה החולים בצורות 5 ו- 6 של המחלה נוטים לפתח תלות באינסולין במהירות גבוהה מאוד יחסית. בחולי MODY 2 בדרך כלל ניתן יהיה להסתפק בתרופות אוראליות, אך לרוב בשלב מסוים החולים בצורות 1 ו- 3 של המחלה יפיקו תועלת רבה יותר מהזרקת אינסולין מאשר תרופות להגברת הרגישות לאינסולין.
