פעילות גופנית חשובה לכל אחד, בכל גיל, במיוחד לסובלים ממחלת הסוכרת. היתרונות הבריאותיים שבפעילות גופנית ידועים לכל, אך נשאלת השאלה האם כדאי לעסוק בפעילות גופנית גם כאשר סובלים ממחלת הסוכרת.
התשובה לכך הינה שאכן פעילות גופנית לחולי סוכרת מומלצת, אולם רק כאשר היא נעשית במידה הנכונה. כל פעילות גופנית חייבת להיבנות על ידי רופא מומחה.
סוכרת
מחלת הסוכרת משפיעה על כל תחומי החיים של האדם. ישנו צורך מהותי לקיום שיגרת יום מסודרת מכל הבחינות: זמני ארוחות קבועים, כמות נכונה של צריכת אוכל, תשומת לב מרבית לסוג האוכל אשר נצרך, שמירה על פעילות גופנית מסודרת, קביעת זמנים לזריקות האינסולין ועוד.
דילוג על אחד מן הפרטים יכול להוביל להיפוגליקמיה או להיפרגליקמיה. שני מצבים אלו יכולים להיות מסוכנים לחולי סוכרת ועלולים אף לגרום למוות.
היפוגליקמיה הינה ירידה ברמת הסוכר מתחת ל-60 מיליגרם לליטר דם. תופעה זו גורמת לחולשה, זיעה קרה, רעב, רעד, דפיקות לב מהירות, טשטוש בראייה, כאבי ראש חזקים, סחרחורות ובלבול.
היפוגליקמיה יכולה להתרחש גם לאחר פעילות גופנית מאומצת לכן, יש לשים לב לכמות וסוג הפעילות אותה מבצעים. היפרגליקמיה הינה עלייה מוגברת ברמת הסוכר בדם אשר גורמת לתחושת צמא, מתן שתן רב, עייפות, טשטוש ותחושת נימול בגפיים.
פעילות גופנית לחולי סוכרת
חשוב מאוד להיוועץ עם רופא לקביעת תוכנית אימונים מסודרת, לפיה חולה הסוכרת יוכל להתעמל. הפעילות הגופנית נבנית על ידי רופא או פיזיולוג, אשר לוקחים בחשבון את כל התופעות של המחלה, התרופות והתפריט של חולי סוכרת. ברוב המקרים, הרופאים ממליצים על פעילות גופנית אירובית כגון: הליכה, שחייה או רכיבה על אופניים.
אחוז גבוה מחולי הסוכרת סובלים מהשמנת יתר, לכן פעילות גופנית עוזרת להורדה ושמירה על משקל תקין. כמות התרופות הנצרכת תלויה בכמות המשקל של חולה הסוכרת, לכן הפחתה במשקל יכולה להוביל להפחתה בכמות התרופות.
חולי סוכרת המקבלים אינסולין זקוקים לפעילות גופנית לויסות הגלוקוז בדם, למען שמירה על הלב. פעילות זו חייבת להיעשות באופן קבוע, בכדי שניתן יהיה לקבוע על פיה את רמת האינסולין אשר חולה הסוכרת צריך.
לפני ואחרי הפעילות הגופנית
מתוך מחקרים, הזמן המומלץ לפעילות גופנית לחולים אשר אינם מקבלים אינסולין הינו שעה. לחולים אשר מטופלים על ידי אינסולין מומלץ על פעילות אשר אינה עולה על חצי שעה. לפני כל פעילות יש לחשב את כמות האינסולין וזאת יש לעשות על ידי התייעצות עם הרופא המטפל.
אין לבצע פעילות ברמת השיא של האינסולין. למניעת היפוגליקמיה חשוב לשתות מיץ ממותק לאחר הפעילות הגופנית ולאכול חטיף פחמימות. תשומת לב מרבית יש לתת לרגליים של חולי הסוכרת. יש לשים לב לחתכים, כוויות או זיהומים. חשוב להקפיד על חימום השרירים לפני ואחרי הפעילות.
יתרונות
- פעילות גופנית עוזרת לגוף להגיב בצורה יעילה יותר לאינסולין ולכן יכולה להפחית את כמות צריכת האינסולין והתרופות.
- פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות במחלות לב או לחץ דם ועוזרת לאיזון רמת השומנים בדם.
- פעילות גופנית עוזרת להפחית את קצב ייצור הסוכר בכבד.
- פעילות גופנית מאזנת את רמת הסוכר בדם ותורמת לניצול הגלוקוז על ידי השריר באופן טוב יותר.
- פעילות גופנית עוזרת להפחתת השומן העודף, שמירה על משקל ורמת כולסטרול תקינים.
- פעילות גופנית תורמת לשיפור מצב הרוח, הדימוי העצמי ולהרגשה כללית טובה יותר.
ראו גם:
רפלקסולוגיה לטיפול בסוכרת
