פוליאוריה בחולי סוכרת

פוליאוריה או השתנה מרובה היא במקרים רבים התסמין הראשון שמציגים חולי הסוכרת. לא אחת מדובר אף על התסמין שמוביל לפנייה לרופא ושבעקבותיו עולה לראשונה החשד כי החולה סובל ממחלת הסוכרת.

במאמר זה ננסה להסביר באופן ברור ופשוט את המנגנון העומד מאחורי התופעה שמציקה לחולי סוכרת רבים בכל רחבי העולם כמו גם בישראל.

סינון הגלוקוז בכליות

תפקידן המרכזי של הכליות הוא לסנן את הדם ולהפריש החוצה מן הגוף את חומרי הפסולת השונים שנעים בזרם הדם. פעולת הסינון מתאפשרת הודות ליחידות זעירות שנקראות בשפה המקצועית נפרונים. בכל כליה קיימים כמיליון נפרונים זעירים שבאים במגע מתמיד עם זרם הדם. תהליך הסינון שמהווה את השלב הראשון של ייצור השתן מתחיל במעבר של נוזלים ומולקולות קטנות מהפלזמה לקופסית באומן, החלק הראשון של הנפרון.

בקופסית באומן נתונים צרורות של כלי דם קטנים הנקראים נימים במבנה שנקרא פקעית. זרם הדם עושה את דרכו לכליות באמצעות עורק הכליה דרכו עוברים 1.2 ליטרים של מדי דקה ודקה. מאחר והגלוקוז הוא משאב חשוב מאין כמוהו הנחוץ ליצירת אנרגיה חיונית, במהלך הסינון מתבצעת ספיגה מחדש של הגלוקוז לזרם הדם. עם זאת, במצב שבו רמת הגלוקוז בדם גבוהה מדי מעל הסף הנורמאלי, תהליך הספיגה מחדש לא יכול להתקיים וכמויות מסוימות של גלוקוז מועברות לשתן.

מאחר וגלוקוז הוא חומר שסופח אליו נוזלים בשל תכונותיו הפיזיקליות, נפח השתן מתחיל לעלות והאדם הסוכרתי נאלץ להתרוקן לעתים תכופות מהרגיל.

מה הם התסמינים של פוליאוריה בחולי סוכרת?

התסמין המרכזי של פוליאוריה בחולי סוכרת הוא השתנה מרובה ברמה שעולה על הממוצע אליו רגיל החולה. כמו כן, חולי סוכרת רבים מתלוננים כי הם נאלצים לקום מהמיטה מדי לילה על מנת להתרוקן ולעתים מדובר על יותר מפעם אחת. התסמין הנלווה לפוליאוריה נקרא פולידיפסיה – צמא מוגבר שמקורו באובדן הנוזלים המסיבי.

כיצד מאבחנים פוליאוריה?

פוליאוריה ניתנת לאבחון על ידי ניהול של יומן שתן מסודר שבו רושם החולה את הזמנים שבהם הוא נאלץ להתרוקן. את היומן נהוג לנהל במשך שלוש יממות ובכל פעם שהחולה מתרוקן עליו למדוד את נפח השתן בעזרת כלי ייעודי ולציין את נפח השתן ואת שעת ההשתנה המדויקת.

עם זאת, די בכך שהחולה יתלונן על כך שהוא נאלץ להתרוקן לעתים תכופות מהרגיל בשביל להעלות את החשד כי ההשתנה המרובה הופיעה על רקע של רמות גלוקוז גבוהות בדם. למעשה, החלק החשוב בתהליך האבחון הוא לנסות להתחקות אחר הסיבה או הגורם לפוליאוריה וזאת ניתן לבצע על ידי בדיקות דם שונות כמו למשל בדיקה של רמת הגלוקוז בדם או בדיקה של רמת החלבון המסוכרר בדם.

במקרים מסוימים הרופא ינחה את המטופל לעבור סדרה של בדיקות נוספות כיוון שפוליאוריה אינה תסמין ספציפי של סוכרת, כלומר מדובר על תסמין שיכול להוות עדות למגוון רחב של פתולוגיות אחרות.

בין הבדיקות המשמשות לאבחון של המקור לפוליאוריה ניתן למנות תרבית שתן לאבחון של זיהום בדרכי השתן, בדיקות הדמיה של דרכי השתן, בחינה מדוקדקת של כל התרופות שנוטל המטופל ועוד.

כיצד מטפלים בפוליאוריה?

מאחר ופוליאוריה היא תסמין שמעיד על רמות סוכר גבוהות בדם, הרי שכאשר רמות הסוכר יהיו מאוזנות, ההשתנה המרובה תחלוף. אי לכך, במקרים שבהם החולה סובל מפוליאוריה ייתכן כי יתעורר הצורך להתחיל לטפל בו תרופתית, לשנות את הרכב התרופות או להגביר את המינון שלהן. כל זאת תוך התחשבות ברמות הגלוקוז בדם וברמת ההמוגלובין המסוכרר.