הקשר בין סוכרת למחלות לב וכולסטרול

הקשר בין מחלת הסוכרת לבין מחלות הלב נחקר רבות בעשורים האחרונים והוכח במחקרים רבים. סוכרת היא אחד מגורמי הסיכון המרכזיים לחלות במחלות לב וכלי דם לצד עישון סיגריות, היעדר פעילות גופנית, יתר שומנים בדם ויתר לחץ דם.

הסיכוי לחלות במחלות לב וכלי דם עולה ככל שלחולה יש יותר גורמי סיכון אך באותו האופן בדיוק הסיכוי גבוה יותר ככל שהסוכרת נמשכת יותר שנים וככל שהיא פחות מאוזנת.

ישנו מגוון רחב של מנגנונים הקושרים את מחלת הסוכרת לסיכון לחלות במחלת לב וכן ישנן לא מעט מחלות לב הקשורות לסוכרת. במאמר שלפניכם ננסה להסביר את הקשר בין הסוכרת למחלות אלו על קצה המזלג.

הסיכון לחלות באי ספיקת לב בקרב חולי סוכרת

ישנם שלושה גורמים שהשילוב ביניהם מגדיל את הסיכוי לסבול מאי ספיקת לב בקרב חולי סוכרת להלן:

• פגיעה מטבולית ישירה בלב שגורמת להחלפה הדרגתית של תאי שריר ברקמת חיבור צלקתית.
• עלייה בלחץ הדם והתעבות של שריר החדר השמאלי.
• האצה בתהליך הטרשתי בעורקים הכליליים.

כתוצאה מכל אלה התמותה השנתית כתוצאה מאי ספיקת לב גבוהה יותר באופן משמעותי באוכלוסיית חולי הסוכרת בהשוואה לאוכלוסייה הבריאה.

נטייה לקרישיות יתר

מחלת הסוכרת גורמת לחולים לסבול מקרישיות יתר בעקבות ירידה במנגנון הפיברינוליטי האחראי על המסת קרישי הדם ועלייה פעילות הטסיות. לפיכך ההמלצה לכל חולה סוכרת שחצה את גיל 40 ושסובל מגורם סיכון פעיל אחד לפחות ליטול מדי יום אספירין במינון של 75-100 מ"ג.

הסוכרת כגורם סיכון לטרשת עורקים

הגורם המרכזי לתמותה בקרב חולי הסוכרת הוא מחלת טרשת העורקים. סך הכול שמונים אחוז מחולי הסוכרת הולכים לעולמם כתוצאה ממחלות קרדיווסקולריות. מאחר וידוע כי כבר בשלבים המוקדמים של המחלה ואפילו בשלבים המקדימים אותה, כבר קיימת פגיעה בעורקים הגדולים המזרימים דם ללב, לגפיים ולמוח, הרי שישנה חשיבות עליונה לאבחן את הסוכרת בשלב כמה שיותר מוקדם ולהתחיל לטפל בה באופן קפדני סמוך ככל האפשר למועד האבחנה.

ההמלצה כיום היא לשמור על רמת ההמוגלובין המסוכרר מתחת ל-7%, אך למעשה מדובר על פשרה ותו לא וזאת כיוון שכיום ידוע שכל עלייה של אחוז אחד ברמת ההמוגלובין המסוכרר מעל 5%, תורמת לעלייה של 20% בסיכון לחלות במחלות קרדיווסקולריות.

שכיחות הסיבוכים והתמותה ממחלות לב וכלי דם בקרב סוכרתיים

כיום ידוע כי לא זו בלבד שהסוכרת מהווה גורם סיכון משמעותי לחלות בטרשת העורקים וכי לא זו בלבד שהסוכרת גורמת לפגיעה חמורה באיברי מטרה כמו למשל במערכת העצבים, בדרכי השתן, בכליות ובעיניים, אלא שידוע גם כי הסוכרת גורמת לעלייה בשכיחות הסיבוכים והתמותה ממחלות לב וכלי דם.

כך למשל התמותה לאחר אוטם שריר הלב בסוכרתיים כפולה בהשוואה לתמותה אחרי אוטם שריר הלב בחולים שאינם סוכרתיים והדבר נכון גם בנוגע לשכיחות הסיבוכים בסוכרתיים שעברו טיפולים פולשניים בעורקים וניתוחי לב מסוגים שונים.

חשיבות איזון הכולסטרול

לאור כל זאת, ההורדה של ה- LDL  שנחשבת כיום כטיפול מונע אפקטיבי מאוד, מהווה אמצעי חשוב מאין כמותו בהורדת התמותה והתחלואה מאירועים מוחיים ואירועים לבביים. טיפול להורדת ה- LDL  על ידי מתן סטטינים כמו למשל רוסובסטטין, אטורבסטטין או סימבסטין עד להפחתת ה- LDL  מתחת לרמה של 100 מ"ג לדציליטר מביא להפחתת הסיכון לאירוע לבבי ביותר מחמישים אחוז בהשוואה לטיפול שמבוצע על ידי שינוי תזונתי בלבד.

כמו כן נמצא במספר מחקרים כי הטיפול בסטטינים בסוכרתיים הפחית את הסיכוי לאירוע לבבי ב27 עד 47 אחוזים סך הכול. באופן כללי ההמלצה הרווחת כיום עבור סוכרתיים היא לשמור על ערכי LDL מתחת לרמה של 100 מ"ג לדצ"ל כל עוד אין גורמי סיכון נוספים למחלות קרדיווסקולריות למעט הסוכרת עצמה. במידה ואובחנה מחלת לב כלילית, ההמלצה היא להקפיד על ערכיLDL  מתחת ל- 70 מ"ג לדצ"ל.