סוכרת הריון היא סוג ייחודי של סוכרת, המאובחנת לראשונה במהלך ההריון, כאשר בדרך כלל המחלה מאובחנת במהלך המחצית השנייה של ההריון. עם העלייה בשכיחות של סוכרת סוג 2, ניתן לראות עלייה גם בשכיחות של סוכרת הריון, כאשר לפי ההערכות שיש בידינו כיום, נראה כי כ- 14 אחוז מהנשים ההרות יחלו במחלה.
גורמי הסיכון המרכזיים לחלות בסוכרת הריון הם היסטוריה משפחתית של סוכרת, לידה של תינוק במשקל של יותר מארבעה וחצי קילוגרמים בלידה קודמת, השמנת יתר, עלייה מהירה במשקל בתחילת ההריון ועוד. במאמר שלפניכם נתמקד בסיבוכים האפשריים של סוכרת הריון. לנוחיותכם, חילקנו את הסיבוכים השונים לשתי קבוצות: סיבוכים אימהיים וסיבוכים עובריים.
סיבוכים אימהיים של סוכרת הריון
- רעלת הריון – רעלת הריון היא הסיבוך המסוכן ביותר של סוכרת הריון. סיבוך זה בא לידי ביטוי בפרוטאינוריה (הפרשה מוגברת של חלבון בשתן), עלייה בלחץ הדם ובצקות. נשים עם רעלת הריון עלולות לסבול ממגוון רחב של תסמינים כמו לדוגמה כאבי ראש, כאבים בבטן העליונה, הפרעות בראייה ועוד. מדובר בסיבוך מסוכן, שכן במצבים החמורים הוא מגדיל את הסיכוי לתמותה ותחלואה אימהית ועוברית.
- היפוגליקמיה – היפוגליקמיה הוא מצב המתאפיין בריכוז נמוך מאוד של גלוקוז בדם. מצב זה מתרחש בין היתר כאשר המטופלת עושה שימוש בתרופות לאיזון רמות הגלוקוז בדם. התסמינים של היפוגליקמיה כוללים חיוורון פתאומי, עצבנות או חרדה, הזעת יתר, רעידות בלתי נשלטות, תחושת רעב ועילפון. היפוגליקמיה חמורה היא מצב מסכן חיים.
- סוכרת הריון בעתיד – אישה הסובלת מסוכרת הריון נמצאת בסיכון לסבול מהמחלה גם בהריונות הבאים.
- סוכרת סוג 2 בעתיד – אישה הסובלת מסוכרת הריון נמצאת בסיכון מוגבר לחלות בסוכרת סוג 2 במהלך שני העשורים לאחר ההריון, כשלפי ההערכות חמישים אחוז מהנשים הסובלות מסוכרת הריון יחלו בסוכרת סוג 2 תוך 22-28 שנים מהלידה. הסיכון לחלות בסוכרת סוג 2 בהמשך החיים גבוה יותר ככל שהמטופלת סובלת מהשמנת יתר חמורה יותר וככול שהסוכרת החלה בשלב מוקדם יותר של ההריון.
- דלקת בדרכי השתן – חולות סוכרת הריון נמצאות בסיכון הגדול פי 3-5 לפתח זיהומים בדרכי השתן, כאשר הסיכון גדול יותר ככול שהסוכרת פחות מאוזנת. זיהום בדרכי השתן בהריון מגדיל את הסיכון ללדת בלידה מוקדמת.
סיבוכים עובריים של סוכרת הריון
- מקרוזומיה – ריכוז גבוה של גלוקוז בדמה של האישה ההרה מוביל למעבר של גלוקוז בצורה מופרזת דרך השלייה למחזור הדם של העובר. כתוצאה מכך, העובר מפריש כמות גבוהה יחסית של אינסולין ועלול לחוות גדילה מואצת. התפתחות של עובר מקרוזומי השוקל מעל ארבעה קילוגרמים מגדילה את הסיכון לפציעות בלידה, לידה מכשירנית, ניתוח קיסרי ועוד מגוון רחב של סיכוים בלידה עצמה. רק כדי לסבר את האוזן נציין כי כליאת כתפיים, שבה כתפיו של העובר רחבות מדי מכדי לעבור את עצמות האגן של היולדת, המהווה מצב חירום רפואי שכן הוא עלול להוביל לכך שהעובר לא יוכל לנשום, שכיח בנשים הסובלות מסוכרת הריון עם עובר מקרוזומי פי 2-6 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
- פגות – ריכוז גבוה של גלוקוז בדמה של האישה ההרה מגדיל את הסיכוי ללדת בלידה מוקדמת. תינוקות שנולדו בלידה מוקדמת (פגים) נמצאים בסיכון מוגבר למגוון רחב ביותר של בעיות רפואיות על רקע חוסר ההבשלה של מערכות הגוף השונות. ככול שהלידה התרחשה מוקדם יותר, כך הסיכוי לבעיות רפואיות גבוה יותר. בין היתר מדובר בבעיות הקשורות למערכת העצבים המרכזית, למערכת הנשימה, למערכת העיכול, למערכת החיסון ועוד.
- סוכרת סוג 2 בעתיד – תינוק שנולד לאם שסבלה מסוכרת הריון, נמצא בסיכון מוגבר לפתח סוכרת סוג 2 בהמשך חייו.
- היפוגליקמיה – מאחר וגופו של התינוק ממשיך לייצר אינסולין בכמות גדולה, הוא נמצא בסיכון לסבול מהיפוגליקמיה סמוך ללידה. מצב זה עלול לבוא לידי ביטוי בפרכוסים ואפילו להוביל להתפתחות של נזק עצבי חמור ובלתי הפיך.
כיצד ניתן למזער את הסיכוי לסיבוכים בנשים הסובלות מסוכרת הריון?
בגדול, ככול שרמות הגלוקוז בדמה של האישה הסובלת מסוכרת הריון יהיו מאוזנות יותר, כך הסיכוי לסיבוכים יהיה נמוך יותר. על סמך רמות הגלוקוז קובעים את תדירות הבדיקות העצמיות שעל האם לבצע במהלך ההריון באמצעות גלוקומטר לאחר אבחון הסוכרת.
מומלץ לבדוק את רמות הגלוקוז בין ארבע לשבע פעמים במהלך היממה (ערכי הבדיקה החשובים ביותר הם אלו הנמדדים בזמן צום ושעה אחת או שעתיים לאחר תחילתן של הארוחות הגדולות במהלך היום).
לפי מידת האיזון של המחלה ולפי מידת החומרה שלה, קובעים את תדירות הביקורים במרפאה לסוכרת הריון, כאשר לרוב התדירות המומלצת נעה בין אחת לשבוע לאחת לארבעה שבועות במקרים הקלים בהם דרגת הסיכון נמוכה.
אמנם עדיין לא נקבע מה היא התדירות המתאימה לביצוע של ניטור עוברי בנשים עם סוכרת הריון, אך ניתן באופן עקרוני לשקול את התחלת הניטור החל מהשבוע ה- 32-34, בהתאם לגורמי הסיכון. הניטור בהתאם לשיקול דעתו של הרופא המטפל יכול לכלול NST (Non-stress Test) ו/או BPP (Biophysical Profile).
בהתאם לגורמי הסיכון האימהיים והעובריים, מומלץ לשקול ליילד את העובר באופן יזום וכאשר באים לקבוע את מועד הלידה יש להתייחס בראש ובראשונה לבשלות הריאתית, שלרוב מושגת בשלב מאוחר יחסית בעוברים של נשים עם סוכרת הריון.
שימו לב – אין כל עדות ליתרון כלשהו ליילוד יזום במצבים שבהם האיזון של המחלה אופטימאלי וההערכה של משקל העובר תואמת את גיל ההריון עד השבוע ה- 40.
עם זאת, אם לפי הערכת משקל סונוגרפית וקלינית משקלו של העובר מעל ארבעה וחצי קילוגרמים, בדרך כלל יוחלט על ביצוע של ניתוח קיסרי אלקטיבי מבלי לנסות להשרות לידה.
