דיסליפידמיה, כלומר הפרעה בהרכב השומנים בדם, היא אחת התופעות הנלוות למחלת הסוכרת (אם כי, היא קיימת גם ללא מצבי סוכרת).
קיומה של הפרעה מסוג זה עלול להביא למצבי תחלואה משניים שאינם על רקע רמות הסוכר. מכיוון שכך, חייבים לבנות תוכנית טיפולים לחולי סוכרת, שתיתן את המענה ותפחית את הסיכוי לאירועי לב וטרשת עורקים. טיפול נאות משפר את איכות החיים ומקטין מאוד את הסיכון לתמותה מוקדמת.
הגורמים לדיסליפידמיה
הרקע והגורמים למצב של דיספליפידמיה בקרב חולי סכרת מבוססים על שני סוגי הכולסטרול, האחד הוא ה-LDL והשני הוא ה-HDL. בקרב סוכרתיים רבים מופיעה גם רמה חריגה של טריגליצרידים במקביל לרמה נמוכה של כולסטרול מסוג HDL. בדרך כלל רמה זו של כולסטרול היא המדד הטוב ביותר שמנבא את הסיכוי למחלות לב ולטרשת עורקים.
כאשר רמת הכולסטרול הזו נמוכה המצב לכאורה טוב, אך לא כך קורה בקרב חולי סוכרת. הסיכוי למחלות כליליות ולמחלות לב נובע מכיוון שדווקא הכולסטרול ה"טוב" LDL מאופיין בתצורה ייחודית. תצורה זו היא של גושים צפופים וקטנים מהמקובל.
תסמינים בבדיקות מעבדה
רמה נמוכה של כולסטרול HDL בקרב חולי סוכרת מתבטאת בשלבים הראשונים בבדיקות מעבדה בלבד. כיום, בזכות מעקב צמוד בקרב חולי סוכרת, המטרה היא להציע טיפול לפני שיופיע תסמינים כגון פגיעה בתפקוד הלב ובספיקה.
רמה נמוכה של כולסטרול HDL בקרב חולי סוכרת מונעת תהליכים טבעיים ששומרים מפני הסתיידות של עורקים. בקרב חולי סוכרת הסובלים מדיסליפידמיה ניתן לראות לא רק מצבי טרשת בתוך העורקים, אלא גם הפחתה בהגנה מפני תהליכים דלקתיים ותהליכי חמצון (אוקסידזיה) הרסניים.
מחקרים הוכיחו שגם רמה גבוהה של טריגליצרידים מהווה אינדיקציה להתפתחות מחלה כלילית. כמו כן, מחקרים הראו שמצב כזה יתקיים בפרט בקרב אנשים שרמת כולסטרול LDL לא מגיעה לאיזון הרצוי.
כיצד מטפלים בדיסליפידמיה?
צורת הטיפול המקובלת בקרב חולי סוכרת עם דיסליפידמיה כוללת שילוב בין אורח חיים (תזונה, פעילות גופנית), קבלת תרופות לאיזון רמות הסוכר ולהפחתת רמות השומנים בדם. מחקרים גילו שהפחתה ניכרת של מזון עשיר בפחמימות מסוגל כשלעצמו להביא לירידה ניכרת ברמות השומן בדם, לעיתים אף ללא צורך בתוספת תרופות. שינויים תזונתיים נוספים יכולים לסייע וכן גם ביצוע פעילות גופנית מתונה בפיקוח של רופא.
הפחתה של רמות הכולסטרול מושגת בקרב חלק ניכר מהחולים על ידי טיפול בסטטינים. יש לציין, שבקרב חלק מהחולים השפעה זו מוגבלת וכן לעיתים נצפות תופעות לוואי כגון כאבי שרירים או עייפות.
אפשרות טיפול חדשה יחסית, שמוכיחה יעילות בקרב לא מעט חולים, ניתן למצוא בחומר שנקרא ניאצין. השימוש בחומר מסוג זה (שהוא למעשה וויטמין מסדרה B) הוכח במחקר כמסייע מאוד למצבים כליליים בשל הפחתה ניכרת ברמות הטריגליצרידים. בנוסף, מתן ניאצין גם מביא לעליה בכמות HDL ובמקביל – ירידה בכמות LDL.
טיפול זה מסוגל להביא לירידה משמעותית בסיכון לאי ספיקת לב ולהתקפי לב. טיפול זה יכול להביא לשיפור במצב החולה גם כאשר הטיפול בסטטינים משיג תוצאות חלקיות בלבד.
גם חומצות שומן יכולות להשיג תוצאות טובות, בתנאי שתוסף זה נצרך במינון יחסית גבוה. מדובר בחומצות שומן אומגה 3.
מתי הטיפולים השונים נחשבים ליעילים? כאשר מצליחים להפחית את רמות הLDL- לפחות מתחת ל-100. יש רופאים הממליצים להגיע לרמות נמוכות יותר, אפילו מתחת ל-70. במידה והטיפולים האחרים אינם מוכיחים יעילות מספקת, קיים טיפול בתרופות בשם פיברטים. תרופות אלה, יש לומר, יחסית מיושנות ויש מחלוקת בממסד הרפואי בדבר התועלת שניתן להפיק מהשימוש בהן.
