סוכרת סוג 2 היא מחלה שמתאפיינת בתקופת חביון ארוכה מאוד שיכולה להימשך שנים רבות.
המשמעות היא שהמחלה יכולה להתפתח במשך זמן רב מבלי שתבוא לידי ביטוי מבחינה קלינית. אי לכך, כיום מומלץ לכל אדם שסובל מגורמי סיכון מסוימים לגשת לבדיקות שונות לאבחון סוכרת וזאת על מנת שניתן יהיה להגיש לו טיפול מוקדם ככל האפשר.
בין גורמי הסיכון יש לציין השמנת יתר, יתר לחץ דם, תסמונת השחלה הפוליציסטית בנשים, היסטוריה של מחלת לב וכלי דם, קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחולה בסוכרת ועוד.
מאחר והמחלה באה לידי ביטוי בבעיות במטבוליזם של הגלוקוז, בדיקות האבחון מתבססות על אבחון של רמות גלוקוז חריגות בדם. במאמר שלפניכם נפרט אודות הבדיקות השונות שמשמשות לאבחון המחלה.
לפני שנתחיל נציין כי הערכים שנזכיר במאמר זה מיועדים עבור כלל האוכלוסייה למעט נשים בהיריון או מאושפזים במחלקת טיפול נמרץ.
העמסת סוכר
בדיקת דם שמבוצעת שעתיים לאחר צריכה של שבעים וחמישה גרם גלוקוז. כל עוד הערך הנמדד נמוך ממאה וארבעים מיליגרם לדציליטר, ניתן לקבוע כי האדם לא סובל מסוכרת. עם זאת, תוצאה שנעה בין 140-199 מיליגרם לדציליטר מעידה על כך שהאדם נמצא במצב שמוגדר כפרה סוכרת.
בשפה הרפואית מצב זה מוגדר כ- IGT, עמידות פגומה לגלוקוז. במידה והבדיקה מצאה ערך של מאתיים מיליגרם לפחות, יש להעלות את החשד לכך שהנבדק סובל מסוכרת.
במידה והנבדק סובל מליקויים במערכת העיכול שגורמים לבעיות ספיגה, יש לתת את הגלוקוז בעירוי תוך ורידי ואז ערכי הייחוס שונים. במקרים כאלו שמתרחשים באנשים שעברו למשל ניתוחי מעי, יש לבצע עירוי של תמיסת גלוקוז בריכוז של עשרים אחוז למשך חצי שעה במינון של חצי גרם לכל ק"ג משקל גוף. בבדיקות שמבוצעות בצורה זו ערך של 200-250 מ"ג יעיד על כך שהמטופל לא סובל מסוכרת ולרוב במצבים אלו תוך שעה וחצי לכל היותר רמות הגלוקוז בדם יחזרו לנורמה.
רמת גלוקוז בצום
בדיקה נוספת שמשמשת לאבחון של מחלת הסוכרת היא בדיקת גלוקוז בדם בצום. צום מוגדר כהיעדר צריכה קלורית במשך שמונה שעות לפחות לפני הבדיקה (מותר לנבדק לשתות מים לפני הבדיקה כאוות נפשו).
לפי הערך שמתקבל בבדיקת הדם שמטרתה לאבחן את רמת הגלוקוז בזמן צום, ניתן לגלות האם הנבדק סובל מסוכרת, האם הוא במצב של פרה סוכרת או שהינו בריא לחלוטין (לפחות בכל הקשור למחלת הסוכרת).
ערך שנע בין שבעים לתשעים ותשעה מיליגרם לדציליטר מעיד על היעדר מחלת הסוכרת, ערך שנע בין מאה למאה עשרים וחמישה מיליגרם לדציליטר מעיד על מצב פרה סוכרתי ואילו ערך של מעל מאה עשרים ושישה מיליגרם לדציליטר מעיד על קיום של מחלת הסוכרת.
רמת גלוקוז בבדיקה אקראית
במקרים רבים הסוכרת מתגלה לאחר בדיקה אקראית של רמות הסוכר. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שערך גבוה ממאתיים מיליגרם לדציליטר גלוקוז בדם יכול להעיד על קיום של מחלת הסוכרת בנבדק ללא קשר למועד של הארוחה האחרונה.
בדיקת המוגלובין מסוכרר
הבדיקה האחרונה שנזכיר במאמר זה אינה בדיקה של סוכר אלא בדיקה של המוגלובין מסוכרר. המוגלובין מסוכרר היא מולקולה מיוחדת שנוצרת מהתרכבות של מולקולת המוגלובין עם מולקולת גלוקוז.
בדיקה זו מאפשרת לאבחן את רמת הגלוקוז הממוצעת בדמו של הנבדק שלושה חודשים לפני הבדיקה. ערך שנע בין 5.7-6.4 אחוז בבדיקת המוגלובין מסוכרר מעיד על פרה סוכרת ואילו ערך הגבוה משישה וחצי אחוז בבדיקת המוגלובין מסוכרר מעיד על קיום מחלת הסוכרת.
