תסמונת הכתף הקפואה היא תסמונת הבאה לידי ביטוי בהגבלה פסיבית ואקטיבית בתנועת מפרק הזרוע שמופיעה ללא גורם מבני ידוע. בקרב האוכלוסייה הבריאה שכיחות התסמונת נעה בין שני אחוז לחמישה אחוז.
בקרב אוכלוסיית חולי הסוכרת לעומת זאת, שכיחות התופעה גבוהה במידה משמעותית ונעה בין עשרה לשלושים וחמישה אחוז. מדובר על הבדל משמעותי ביותר ועל כן חשוב שאוכלוסיית חולי הסוכרת ושאוכלוסיית המטפלים בחולי הסוכרת יהיו מודעים לתסמונת זו על היבטיה השונים מבחינה תסמינית, אבחונית וטיפולית כמובן.
מה הם הגורמים לתסמונת הכתף הקפואה?
ישנו מגוון רחב של גורמי סיכון לסבול מתסמונת הכתף הקפואה ומחלת הסוכרת היא רק אחת מגורמי הסיכון הקיימים. יש לציין כי בקרב חולי הסוכרת שכיחות התסמונת גבוהה במיוחד בקרב אלו העושים שימוש קבוע באינסולין. כמו כן, יש לציין כי חולי סוכרת העושים שימוש באינסולין למעלה מעשר שנים, נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לסבול ממגבלה לטווח ארוך בכתף.
בקרב חולי סוכרת הסובלים מתסמונת הנקראת Cheiroarthropathy, הבאה לידי ביטוי בהתעבות של עור ורקמות חיבור עם התכווצויות באצבעות, שכיחות התסמונת מגיעה עד לשבעים ושבעה אחוז.
לצד מחלת הסוכרת גורמי הסיכון כוללים חוסר תנועתיות של הכתף, גיל העמידה (ברוב המקרים התסמונת מופיעה בין גיל 40-70 אם כי פיזור הגילאים רחב יותר בקרב חולי הסוכרת שסובלים מהתסמונת), טראומה בכתף, פתולוגיה מוחית, הפרעות בבלוטת התריס, מחלות תוך חזיות כמו למשל נפחת, שחפת או סרטן הריאה ועוד.
מה הם התסמינים של תסמונת הכתף הקפואה?
בחלק מחולי הסוכרת התסמינים יופיעו בגיל צעיר יחסית כשהגיל הממוצע שבו מאובחנת התסמונת הוא ארבעים וחמש באוכלוסייה זו. כמו כן, בחלק מהחולים התסמינים של תסמונת הכתף הקפואה יופיעו לפני קבלת האבחנה של הסוכרת.
ברוב המקרים התסמונת מתפתחת במהלך הכולל ארבעה שלבים כפי שנפרט מיד. התסמונת מתפתחת באופן דומה בחולי הסוכרת אם כי בקרב סוכרתיים ישנו אחוז גבוה יותר של תסמונת דו צדדית המופיעה בשתי הכתפיים במקביל.
להלן השלבים המרכיבים את התסמונת:
השלב הכואב
השלב הראשון בא לידי ביטוי בכאב מפושט המופיע בכתף באופן תמידי. החולה יתקשה להגדיר את המקום המדויק של הכאב וכן יתקשה להגדיר מתי בדיוק החל או בעקבות איזה אירוע החל. ברוב המקרים הכאב יוחמר כאשר החולה ישכב על הצד הפגוע.
בשלב הזה רמת החרדה של החולה תהיה הגבוהה ביותר ובדרך כלל הפנייה לאורתופד תתבצע בין מספר שבועות למספר חודשים לאחר הופעת הכאב. בשלב זה החולה מרגיש הקלה כאשר הוא אינו עושה שימוש בידו ולכן הוא נוטה שלא להפעיל אותה. כמו כן, בשלב זה ישנה הגבלה מסוימת בתפקוד של הכתף. שלב זה נמשך בין חודש אחד לשלושה חודשים.
שלב הקפיאה
לאחר שמסתיים השלב הכואב, הולכת ומתפתחת הגבלה אורגנית ביכולת התנועה של המפרק באופן הדרגתי וקבוע. ההגבלה הולכת ומתפתחת ללא קשר לטיפול שמקבל החולה. החולה יתלונן בדרך כלל בשלב זה על קושי הולך וגובר לבצע תנועות יומיומיות כמו למשל בזמן ההתלבשות או הרחצה וכן על כאבים שהולכים ומחמירים בעת ביצוע פעולות אלה. ההגבלה ביכולת התנועה של המפרק יכולה להופיע בכמה דרגות חומרה ובדרך כלל שלב זה נמשך בין שלושה חודשים לתשעה חודשים לכל היותר.
שלב הקיפאון
בשלב זה החולים מדווחים על כאב עמום בכתף ועל כאב חד שמופיע לקראת סוף התנועה כאשר מבצעים תנועה פתאומית. שלב זה נמשך בין 9-15 חודשים.
שלב ההפשרה
זהו השלב האחרון של התסמונת שיכול להימשך בין ארבעה שבועות לתשעה חודשים. בשלב הזה החולים מדווחים על שיפור הדרגתי במצבם ועל חזרה הדרגתית של הכתף לטווחי פעולה תקינים.
כיצד מאבחנים את התסמונת?
כאשר חולה סוכרת מתלונן על הגבלה בתנועת הכתף יש לבצע בדיקה גופנית מקיפה שמטרתה לשלול גורמים מסוימים שהיו יכולים לגרום לתמונה הקלינית הנראית בתסמונת הכתף הקפואה. בין היתר יש לבדוק את טווח התנועה של מפרק הזרוע, להפעיל את השרירים כנגד התנגדות על מנת לשלול דלקת בגיד, להעריך את זווית ההרמה הפעילה והסבילה של הזרוע, את זווית ההרחקה הפעילה, לבחון את הסיבוב החיצוני הפעיל והסביל של הזרוע ועוד.
כאשר ישנו חשד סביר לקיום התסמונת יש לבצע בדיקות הדמיה שחלקן מיועדות לשלול גורמים אחרים לממצאים הקליניים וחלקן מיועדות לאבחן את התסמונת באופן ודאי. כך לדוגמה בצילום רנטגן ניתן לשלול לצורך העניין שבר. הבדיקה האידיאלית ביותר לאבחון תסמונת הכתף הקבועה היא בדיקת CT בשילוב עם MRI או ארתרוגרפיה.
כיצד מטפלים בתסמונת הכתף הקפואה בחולי סוכרת?
ישנו מגוון רחב מאוד של טיפולים לתסמונת הכתף הקפואה וחשוב להיות ערים לכך שחלק מהם אסורים עבור חולי סוכרת. טיפול כזה לדוגמה הוא הרחבה ארתרוגרפית שבו מנפחים בזמן ארתרוגרפיה את קופסית הכתף עם הזרקות חוזרות לתוך המפרק.
טיפול נוסף המצריך התייחסות מיוחדת בחולי הסוכרת הוא פיזיותרפיה. טיפולי פיזיותרפיה מאפשרים ליהנות מקיצור של משך המחלה בחלק ניכר מהחולים אם כי בקרב שלושים אחוז מהחולים התרגולים יובילו להחמרת הכאבים.
טיפולים נוספים כוללים הזרקה של סטרואידים לכתף, ניתוח כתף, רדיותרפיה ועוד. באופן כללי, הטיפול צריך להיות מותאם לכל חולה וחולה באופן אישי בהתאם לדרגת החומרה של התסמינים, למצב בריאותו הכללי, ליכולתו לעמוד בטיפולים השונים ועוד.
ראו גם:
בעיות ודלקות חניכיים בחולי סוכרת
