נטייה לזיהומים בדרכי השתן כתוצאה מסוכרת נגרמת ממספר גורמים. הרגישות לדלקות (UTI) עולה ככל שאורך וחומרת מחלת הסוכרת עולות. רמות סוכר גבוהות בשתן וחסר בגורמים חיסוניים מסוימים מהווים כר פורה לדלקות. היפרגליקמיה גורמת לתפקוד לקוי של הנויטרופילים על ידי הגדלת רמות הסידן התאיות ובכך מעלה את הסיכון, כמו גם פטריות בנרתיק ומחלות כלי דם אשר גורמים לזיהומים חוזרים ונשנים.
זיהומים בדרכי השתן שכיחים וחמורים יותר, בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2. לעתים קרובות הם גם נגרמים על ידי פתוגנים עמידים. הסימפטומים של דלקת בדרכי השתן דומים לחולים ללא סוכרת, אם כי לחלק מהחולים עם נוירופתיה סוכרתית יהיו סימנים קלינים נוספים.
הטיפול יהיה תלוי במספר גורמים, כולל: נוכחות של סימפטומים, חומרת הסימפטומים המערכתיים ותפקוד הכליות. יש צורך במחקרים נוספים בכדי לשפר את הטיפול בחולים עם סוכרת מסוג 2 וזיהומים בדרכי שתן.
הגורמים לדלקת בדרכי השתן
זיהומים בדרכי השתן נפוצים יותר בקרב נשים, אשר נמצאות בסיכון של פי 10 להתפתחות דלקות, בהשוואה לגברים, עקב אנטומיה שונה. למעשה, ליותר מ -50% מנשים יהיו UTI בשלב כלשהו בחייהן.
נשים עם סוכרת מסוג 2, יכפילו את סיכוייהן לפתח דלקות. מחקרים השוואתיים אשר בדקו מספרים אלה הראו כי ל- 9% מהנבדקים עם סוכרת היו זיהומים בדרכי השתן בהשוואה ל -6% מקרב האנשים הבריאים (ללא סוכרת). מחקר נוסף, הראה כי אנשים עם סוכרת היו בסיכון גבוה בכ -60% לחלות ב- UTI בהשוואה לאנשים ללא סוכרת.
ישנם מספר גורמים אשר מעלים את הסיכון להתפתחות זיהום ודלקת. ראשית, לאנשים הסובלים מסוכרת יש זרימת דם לא תקינה, אשר מפחיתה את היכולת של תאי הדם הלבנים להתקיים בגוף ולהדוף זיהומים שונים.
שנית, רמות הגלוקוז הגבוהות בדם עלולות גם הן להעלות את הסיכון לדלקת בדרכי השתן. ושלישית, שלפוחית השתן בקרב אנשים עם סוכרת עלולה לא להיות מרוקנת באופן מלא כפי שהיא אמורה להיות. כתוצאה מכך, השתן שנשאר בשלפוחית זמן רב מדי הופך להיות קרקע פורייה להתרבות חיידקים.
התסמינים של סוכרת
לרוב, תסמיני הדלקת יהיו דומים בחולי סוכרת בהשוואה ללא חולי סוכרת. הם יכללו: כאב או צריבה בעת הטלת שתן, דחיפות ותכיפות במתן השתן, שתן בעל ריח עז, צבע שתן כהה או דמי, חום וצמרמורות, כאבי גב או בטן.
כאשר מופיע תסמין אחד או יותר, ההמלצה היא לגשת באופן דחוף לרופא המטפל, אשר יוכל לבקש דגימת שתן שתיבחן לנוכחות זיהומים אופיינים. כאשר הדלקות והזיהומים חוזרים על עצמם, ייתכן ויהיה צורך בבדיקות נוספות כמו אולטרסאונד, MRI ו-CT .
כיצד חולי סוכרת יכולים להימנע מהתפתחות של דלקת בדרכי השתן?
למרות שהסוכרת מגדילה את הסיכון להתפתחות דלקת בדרכי שתן, אפשר לנקוט במספר צעדים למניעה. למשל יש לנסות לשמור על רמות גלוקוז בדם בטווח היעד, לשתות כמות רבה של נוזלים (בעיקר מים), לשתות מיץ חמוציות דל סוכר או נטילת תוספי חמוציות (אשר נחשבות כמכילות חומרים המונעים מחיידקים להידבק לקיר שלפוחית השתן), לאכול יוגורט המכיל חיידקים בריאים (פרוביוטיקה), ללבוש תחתונים מכותנה, לתת שתן בתדירות גבוהה, ולנגב מלפנים לאחור לאחר השימוש בשירותים.
חשוב לדעת: מהם הסיבוכים של הדלקת?
הזיהומים והדלקות בקרב חולי סוכרת עלולים לנוע בין דלקת אסימפטומטית ועד דלקת בשלפוחית השתן חמורה. בקרב חולים אלו, תהיה שכיחות גבוהה יותר לסיבוכים רציניים של UTI כגון דלקת בשלפוחית השתן, מורסות בכליות עד נמק.
סיבוכים אלה קשורים גם בסוג הפתוגן המדבק, אשר יכול להיות מגוון מאד ובעל עמידות לאנטיביוטיקה. סוכרת קשורה גם לפרוגנוזה וטיפול ארוך אשר כולל אשפוזים ארוכים בסיכון מוגבר לתמותה. לכן, יש לנסות להימנע ככל האפשר מזיהומים ודלקות אלה.
