חוקרים גילו שיש עליה מדאיגה באחוז קטיעות הרגליים בקרב קשישים הסובלים מסוכרת

מחלת הסוכרת טומנת בחובה לא מעט סיבוכים אפשריים, ישירים או עקיפים, המסבירים מדוע מדובר באחד מגורמי התמותה המרכזיים כיום בעולם המערבי. כף רגל סוכרתית נחשבת לדעת רבים לסיבוך המרכזי של מחלת הסוכרת. אם לא מזהים את הבעיה בהקדם האפשרי ומטפלים בה, ישנם סיכויים לא מועטים לקטיעה של הרגל או אפילו לתמותה.

יש כמה סיבות להיות מעודדים ביחס לכף רגל סוכרתית, דוגמת עלייה במודעות לבעיה בקרב חולי סוכרת ולאופני הטיפול בה. אלא שמסתבר שתוכלו למצוא נתונים מדאיגים הרבה יותר. בכנס האחרון (נכון ל-2020) של איגוד הסוכרת האמריקאי, שנערך בצורה וירטואלית כמתבקש בימי הקורונה, הוצג מחקר המראה שישנה עלייה בהיקף קטיעות הגפיים התחתונות עקב כף הרגל סוכרתית, כפי שנרחיב במאמר הנוכחי.

מהם ממצאי המחקר המרכזיים?

המחקר המדובר נערך בארצות הברית ובחן נתונים שהצטברו לגבי מיליוני חולים מבוטחים בביטוח בריאות בין שתי תקופות זמן: החל משנת 2000, בה אוכלוסיית חולי הסוכרת שנבדקה מנתה כ-4.6 מיליון איש, ועד לשנת 2017 בה המספר תפח לכדי כ-6.9 מיליון חולים. לא העלייה הזו במספר החולים היא המדאיגה כאן, מכיוון שאת חלקה ניתן להסביר באופנים השונים: למשל עלייה בשיעור המאובחנים כחולי סוכרת באוכלוסייה או בגדילה הטבעית של האוכלוסייה. נתון דמוגרפי נוסף הוא שהשיעורים המוחלטים של קטיעות הגפיים היו גבוהים מעט יותר בקרב גברים, כמו גם אנשים שצבע עורם כהה, בקרב הנבדקים המבוגרים.

מה שהקנה למחקר את חשיבותו הוא הנתונים לגבי שיעור הקטיעות. החוקרים התייחסו לעובדה שבנתוני ה-Nationwide Inpatient Sample, שפורסמו ב-2019, נראתה ירידה בשיעור קטיעות הרגליים, שלא עקב טראומה, במרוצת השנים. אולם בהמשך חל היפוך מגמה, על לעלייה משמעותית מאוד של כ-50%. באופן פרטני יותר, הנתונים הראו בתחילת התקופה שנבדקו, חלה ירידה נאה: מ-8.5 מקרי קטיעות גפיים תחתונות עבור כל 1,000 חולים, ועד ל-4.4 מקרים "בלבד" כעבור תשע שנים (ירידה של כמעט 8%). אלא שבהמשך, הכיוון היה הפוך. ב-2017 התגלו 4.8 מקרים של קטיעות בקרב החולים, מה שמגלם עלייה שנתית של כ-1.2 במשך התקופה. אלו הם עדיין אחוזי קטיעות נמוכים בהשוואה לעבר, אולם כאלה המבטאים הידרדרות בהשוואה לשנים האחרונות.

הנתונים הראו שהעלייה בשכיחות הקטיעות רלוונטיות לקבוצות שונות באוכלוסיה, החל ממבוגרים צעירים ועד לאנשים קשישים. העלייה שהתגלתה בנתונים הייתה בעיקר בקרב צעירים או מבוגרים הנמצאים בגיל העמידה שלהם. בנוסף לכך חלה עלייה בקטיעות המוגדרות כ"מינוריות", למשל קטיעה של אחת מאצבעות כף הרגל הסוכרתית.

האם יש סיבה לדאגה?

אין ספק שהנתונים שהוצגו בכנס רחוקים מלהיות אופטימיים. כל מקרה של קטיעת גפיים הוא כמובן חמור כשלעצמו (בעיקר מבחינה בריאותית אבל גם בהיבט הכלכלי), כאשר מגמה של ממש עלולה להעיד על ירידה בהיקף האבחונים או אפילו במאמצים הנעשים באופן כללי על מנת להפחית את הסיבוכים המיוחסית למחלת הסוכרת. המחקר אמנם מתייחס לנתונים ברחבי ארצות הברית בלבד, אולם אין ספק שיש יעדים רבים בעולם בהם היקף האבחונים והטיפולים של מחלת הסוכרת הוא נמוך ממה שאפשר היה לקוות לו.

כך או כך, אין צל של ספק שחולי סוכרת חייבים להיות עם האצבע על הדופק בכל הנוגע לסיכונים המחלה. עליהם לבחון את מראה ותפקוד הרגל באופן תמידי, ולגשת לאבחון כאשר מופיע אצלם חשש, ולו בסיסי, לתחילת כף רגל סוכרתית. הטיפול בבעיה חייב להתבצע בהקדם ובהתאמה אישית למטופל הספציפי, באמצעות מוצרים ייעודיים דוגמת גרביים לסוכרתיים, תפעול נכון של הרגל, ביצוע תרגילים וכן הלאה. המודעות לבעיה יכולה, פשוטו כמשמעו, להציל חיים.

לקריאה נוספת:
Diabetes-Related Amputations on the Rise in Older Adults
What to Know About Diabetes and Amputations – Medical News Today
Amputations in diabetic foot patients: a prediction model