טיפול רפואי ותרופתי במחלת הסוכרת לא מיועד להביא לריפוי מהמחלה שכן מחלת הסוכרת נחשבת כיום למחלה חשוכת מרפא.
תחת זאת מטרתו של הטיפול היא להביא להפחתה במידת החומרה של התסמינים על ידי איזון של רמות הגלוקוז בדם. במידה ומדובר על סוכרת סוג 1, הטיפול היחיד המוצע לחולים הוא מתן של אינסולין, שכן אוכלוסייה זו לא יכולה להפריש אינסולין כלל ובמידה ומדובר על סוכרת סוג 2, הטיפול התרופתי נחלק לשלושה סוגים:
- טיפול שמטרתו להפחית את יכולת הספיגה של הגלוקוז מהמזון.
- טיפול שמטרתו להגביר את יכולת ההפרשה של האינסולין מהלבלב.
- טיפול שמטרתו להביא לשיפור היכולת של תאי הגוף לקלוט אינסולין.
אינסולין
אינסולין לטיפול בסוכרת ניתן בשתי צורות עיקריות: באמצעות משאבה תת עורית המחוברת לגופו של החולה וזריקה תת עורית. ישנו מגוון של סוגי אינסולין שנהוג לסווג לפי טווח ההשפעה שלהם להלן:
- אינסולין קצר טווח – הסוגים הנכללים בקבוצה זו משפיעים על רמות הסוכר למשך שלוש עד שש שעות לכל היותר. את הסוגים האלו יש להזריק לפני תחילת הארוחה.
- אינסולין ארוך טווח – אינסולין שמשפיע למשך בין עשר לשש עשרה שעות.
- אינסולין בזאלי – הסוגים הנכללים בקבוצה זו מהווים מעין תחליף לאינסולין המופרש באופן קבוע מהלבלב ומשפיעים במשך עשרים וארבע עד ארבעים שעות בהתאם לסוג התרופה.
- אינסולין משולב – במקרים רבים החולים נוטלים מינונים שונים מסוגי האינסולין השונים על מנת ליהנות מהשפעה משולבת.
תרופות שמטרתן להעלות את הרגישות של התאים לאינסולין
התרופות במשפחה זו פועלות על ידי ההפחתה של התנגודת לאינסולין. בין היתר מדובר על התרופות הבאות:
- Biguanides – תרופות אלו פועלות על ידי הפחתת הייצור של הגלוקוז בכבד ועידוד של הכנסת הגלוקוז לשרירי השלד ורקמות הגוף השונות. התרופה המרכזית במשפחה זו נקראת מטפורמין שלרוב משמשת כקו הטיפול הראשוני בסוכרת סוג 2. תופעות הלוואי של תרופה זו כוללות שלשולים ובחילות, כאבי בטן, כאבי ראש, טעם מתכתי בפה ועוד.
- Thiazolidinediones – קבוצה של תרופות הפועלות על ידי קישור לחלבון המביא לעידוד של ייצור אנזימים תוך תאיים העושים שימוש באינסולין. לאחר הקישור לחלבון זה הנקרא PPAR-G היעילות של ניצול הגלוקוז בתאים עולה.
תרופות שמטרתן להביא לעלייה בהפרשת האינסולין
התרופות במשפחה זו פועלות על תאי ביטא בלבלב שאחראיים להפרשת האינסולין. בין היתר מדובר על התרופות הבאות:
- Sulfonylurea – תרופות אלו פועלות על ידי עיכוב של תעלות האשלגן בתאי ביטא. עיכוב זה מוביל לעלייה ברמה של הסידן בתא ולהפרשת אינסולין מהלבלב. במשפחה זו ישנן תרופות שונות כמו למשל גליקלאזיד, גלימפיריד, גליבוריד ועוד.
- Megalitinides – התרופות במשפחה זו פועלות באותו האופן וכוללות את התרופות פרנדין ונטליניד.
תרופות שמיועדות להפחית את יכולת הספיגה של הגלוקוז מהמזון
תרופות אלו הנקראות מעכבי אלפא גלוקוסידאז גורמות להאטה של קצב עיכול הפחמימות באזור המעי הדק. באופן כזה הגלוקוז שמקורו במזון ובשתייה נספג לדם ברמה מופחתת ובקצב איטי יותר. לצד תרופות אלו ישנן תרופות נוספות שמטרתן להגדיל את קצב הפרשת הגלוקוז מהגוף דרך השתן.
טיפול רפואי בסיבוכי המחלה
לצד התרופות שמיועדות להביא לשיפור בערכי הגלוקוז בדם ולאיזון של רמות הסוכר בדם ישנו מגוון של טיפולים רפואיים שמטרתם להתמודד עם הסיבוכים הרבים של המחלה. הטיפולים ניתנים לפי הצורך ומותאמים לכל מטופל באופן אישי.
בין היתר מדובר על טיפולים המתאימים עבור חולים הסובלים ממצבים של רגל סוכרתית או יד סוכרתית, עבור חולים הסובלים מפגיעה בראייה בעקבות המחלה או מבעיה נוירולוגית ועוד.