עבור רובנו, הארוחה הגדולה ביותר במהלך היום היא ארוחת הצהריים, כאשר ישנם גם לא מעט אנשים שאצלם דווקא ארוחת הערב היא בעלת הנפח הגדול ביותר מבחינה קלורית. עם זאת, ישנם מעטים שבוחרים להפוך את ארוחת הבוקר לארוחה המרכזית שלהם. למעשה, רובנו לא מייחסים חשיבות רבה במיוחד לארוחת הבוקר וישנם אף רבים שמדלגים עליה באופן קבוע וכמעט יומיומי.
בשנים האחרונות הולכות ומצטברות העדויות שעבור חולי סוכרת סוג 2, דווקא ארוחת הבוקר צריכה להיות הארוחה הגדולה ביותר במהלך היום, כשחלק ניכר מהממצאים התגלו במחקרים שנערכו כאן בישראל, בהם נדון במאמר זה.
מטרות הטיפול בחולי סוכרת והקשר לארוחות
המטרה המרכזית במכלול הטיפולים הניתנים לחולי סוכרת היא לאזן את רמות הסוכר בדם על מנת למנוע את סיבוכי המחלה השונים, שכולם תוצאה של רמות סוכר גבוהות בדם לאורך זמן (היפרגליקמיה).
בין היתר איזון רמות הסוכר כרוך במניעה של תנודות ברמות הסוכר בדם לאחר הארוחות. בעבר אמנם נהוג היה לחשוב כי הגורם היחיד לסיבוכים בחולי סוכרת הוא רמות הסוכר הגבוהות לאורך זמן בדם. היום לעומת זאת, ידוע כי רמות גבוהות של סוכר באופן נקודתי לאחר הארוחות מהוות גורם סיכון עצמאי למגוון סיבוכים.
למעשה, בשנים האחרונות נמצא כי ישנו קשר בין תנודות ברמות הסוכר לאחר הארוחות לבין עלייה בסיכון לתמותה קרדיווסקולרית. במחקרים שנערכו בנושא זה, שבחנו את התנודות ברמת הסוכר לאחר ארוחת הערב ולאחר ארוחת הבוקר, נמצא כי העלייה המשמעותית ביותר ברמת הסוכר בדם של חולי סוכרת התרחשה דווקא לאחר ארוחת הערב. יש לציין, כי התנודות נרשמו כאשר הרכב ארוחת הבוקר והרכב ארוחת הבוקר היו זהים לחלוטין.
מה קורה כאשר ארוחת הבוקר היא הגדולה ביותר?
בעקבות המחקרים שנערכו בנושא זה בשנים האחרונות, החליטו חוקרים מהיחידה לסוכרת בבית החולים וולפסון, לערוך מחקר שבו ימדדו את רמות הסוכר בדמם של חולי סוכרת סוג 2 לאחר ארוחת הבוקר והערב, כאשר דווקא ארוחת הבוקר הייתה הגדולה מבין השתיים. במחקר זה לקחו חלק 18 נשים וגברים בני שלושים עד שבעים, שסבלו מסוכרת סוג 2 ולא טופלו עם אינסולין. את הנבדקים חילקו החוקרים לשתי קבוצות להלן:
- קבוצה א' – קבוצה זו אכלה ארוחת בוקר גדולה בשמונה בבוקר שכללה 700 קלוריות, ארוחת צהריים בינונית ב- 13:00 שכללה 600 קלוריות וארוחת ערב קטנה בשעה 19:00 שכללה 200 קלוריות בלבד.
- קבוצה ב' – קבוצה זו אכלה בדיוק את אותן הארוחות, רק בסדר הפוך, כלומר ארוחת בוקר קטנה, ארוחת צהריים בינונית וארוחת ערב גדולה.
סך הכול משטר ארוחות זה נמשך שישה ימים בבית המשתתפים ואילו ביום השביעי לניסוי, נאכלו הארוחות בקליניקה. ביום השביעי של הניסוי, מדדו החוקרים הן את רמות הסוכר ואת רמות האינסולין בדמם של המשתתפים לפני כל אחת מהארוחות במהלך היום וכן רבע שעה, חצי שעה, שעה וחצי, שעתיים, שעתיים וחצי ושלוש שעות לאחר תחילת כל ארוחה. לאחר שבועיים חזרו על הניסוי עם אותם המשתתפים, רק שהפעם המשתתפים בקבוצה א' התחלפו עם המשתתפים בקבוצה ב' מבחינת הרכב הארוחות.
לפי ממצאי המחקר נראה כי רמות הגלוקוז בדמם של המשתתפים לאחר הארוחות היו נמוכות בעשרים אחוזים ורמות האינסולין היו גבוהות יותר בעשרים אחוזים באופן ממוצע ביום הבדיקה כאשר ארוחת הבוקר הייתה הארוחה הגדולה ביותר בהשוואה ליום הבדיקה כשהמשתתפים אכלו ארוחת ערב גדולה וארוחת בוקר קטנה.
ההשלכות היישומיות של המחקר
למרות שהתפריט היומי של המשתתפים במחקר היה זהה לכל אורך המחקר מבחינת כמות הקלוריות היומית והרכב הארוחות מבחינת מוצרי מזון, נמצאו הבדלים משמעותיים ביותר ברמות הסוכר בדם לאחר הארוחות. במילים אחרות, מבלי לשנות את מרכיבי הארוחה הגדולה ומבלי לשנות את התכולה הקלורית שלה, ניתן לשנות את הקפיצה ברמת הסוכר פשוט על ידי שינוי המועד ביום שבו הארוחה נאכלת.
לפי החוקרת הראשית שיזמה את המחקר, חשוב ביותר להעביר את הידע החשוב שהתגלה לציבור הרופאים והמטופלים. הכוונה היא לכך שאין להסתפק רק בהמלצות בנוגע למזונות שחשוב להימנע מהם או למזונות שמומלץ לצרוך, אלא גם לספק מידע בנוגע לתזמון הארוחות ולאופן החלוקה הנכון של הקלוריות על פני היום, תוך שימת דגש חזק לחשיבות של ארוחת הבוקר עבור חולי סוכרת סוג 2.
מה קורה כאשר מדלגים על ארוחת הבוקר?
במחקר אחר שנערך על ידי צוות החוקרים, לקחו חלק 22 חולי סוכרת סוג 2. במחקר זה שנערך יומיים, אכלו המשתתפים ביום הראשון ארוחת בוקר מזינה ואילו ביום השני של המחקר נשארו בצום עד ארוחת הצהריים. בשני הימים בהם התקיים הניסוי הן ארוחת הצהריים והן ארוחת הערב היו זהות לחלוטין כך שההבדל היחיד בא לידי ביטוי בכך שביום הראשון של הניסוי אכלו הנבדקים ארוחת בוקר, אך לא ביום השני שלו.
לאחר כל אחת מהארוחות נמדדו רמות הגלוקוז בדמם של המשתתפים והממצאים היו חד משמעיים: ביום שבו לא אכלו המשתתפים ארוחת בוקר, נמצאו בהמשך היום רמות גבוהות יותר של גלוקוז באופן משמעותי ביותר. הרמות הגבוהות של הגלוקוז נמדדו הן אחרי ארוחת הצהריים והן אחרי ארוחת הערב. כך לדוגמה ביום שבו לא אכלו המשתתפים ארוחת בוקר, ריכוז הגלוקוז בדמם לאחר ארוחת הצהריים היה 268 מ"ג לדצ"ל ואילו ביום שבו כן אכלו ארוחת בוקר, היה ריכוז הגלוקוז בדמם לאחר ארוחת הצהריים 192 מ"ג לדצ"ל בלבד.
גם כאן מסקנת החוקרים הייתה לטובת ארוחת הבוקר – אין די בהקפדה על ארוחת ערב וארוחת צהריים איכותיות ומזינות, ישנה חשיבות עליונה לפתוח את היום עם ארוחת בוקר עשירה ומזינה.
