אינסולין הוא תכשיר הניתן בהזרקה, ומטפל בחולי סוכרת. האינסולין הוא הורמון המופרש מהלבלב ואחראי על איזון רמת הסוכר בדם. חולי סוכרת סובלים מרמת סוכר גבוהה, ואינם מצליחים לאזן את עצמם בצורה טובה, ולכן משתמשים באינסולין בהזרקה באופן יום יומי.
שימוש באינסולין בהזרקה נעשה אצל כל חולי סוכרת מסוג 1 (סוכרת נעורים) ואצל חולים קשים מאוד בסוכרת מסוג 2. אלרגיה לאינסולין היא מצב בו מערכת החיסון גורמת לתגובה אלרגית כתוצאה מהזרקת האינסולין, המתבטאת בעיקר בפריחה אך יכולה גם להסתיים בשוק אנפילקטי.
אינסולין בעבר וכיום
אלרגיה לאינסולין הופיעה כאשר התחילו להשתמש בו כטיפול לחולי סוכרת בתחילת שנות ה-20. בתחילה, האינסולין שהזריקו היה אינסולין שמקורו בבקר, אשר גרם לתגובה אלרגית אצל חולים רבים. הסיבה לתגובה האלרגית היתה השוני בין האינסולין שהוזרק לאינסולין המקורי המיוצר על ידי הגוף (שוני ב-3 חומצות אמינו) ובחומרים הנלווים לו כמו לדוגמא אבץ. הבדל זה יצר תגובה חיסונית, מכיוון שהגוף זיהה את האינסולין המוזרק כזר, והחל בתגובה חיסונית על מנת לחסל אותו.
בתחילת שנות ה-70, התחילו להשתמש באינסולין מחזיר, אשר הביא לשיפור משמעותי ולהפחתת שכיחות האירועים האלרגיים כתוצאה מהחשיפה לאינסולין.
אינסולין החזיר שונה רק בחומצת אמינו אחת מהאינסולין האנושי, ומלבד זאת התקדמות בתהליכי הסינון הביולוגי שלו הובילו לכך שפחות חומרי לוואי הוזרקו לגוף במהלך השימוש. מאז שנות ה-70, שכיחות האלרגיה לאינסולין ירדה באופן משמעותי, וכיום מדובר בתופעה לא שכיחה ורוב חולי הסוכרת אינם סובלים מתופעות אלרגיות כאלה.
תסמיני אלרגיה לאינסולין
התגובה לאינסולין עלולה לגרום לאלרגיה מקומית ואלרגיה סיסטמית. האלרגיה המקומית מתבטאת בדרך כלל כפריחה באזור ההזרקה, ומופיעה ב-2-3% ממזריקי האינסולין. בשנים האחרונות, טכנולוגית סינון תכשירי האינסולין הביאה לשיפור ניכר בהרכב התכשירים ולירידה בכמות האלרגנים, וכיום האחוז המפתח אלרגיה הוא נמוך יותר.
האלרגיה הסיסטמית, מופיעה במקרים נדירים ביותר בהם קיימת מעורבות של כל הגוף בתגובה אלרגית. זהו מצב הנקרא אנפילקסיס אשר נחשב למצב חירום רפואי בו הפחד הגדול ביותר הוא מפני סגירת נתיב האוויר.
הפריחה המקומית המופיעה לאחר תגובה אלרגית לאינסולין כוללת התנפחות של אזור ההזרקה, אדמומיות ותחושת גרד. התגובה הזו מופיעה בדרך כלל מיד לאחר ההזרקה, ולאחר 30 דקות עד מספר שעות עלולים להופיע סימנים נוספים הכוללים נודולות תת עוריות, הגדלה של קשריות לימפה וכאבי שרירים ופרקים. ברוב המקרים, הביטוי לאלרגיה כולל רק את התגובה הראשונית ואינו קשה במיוחד.
טיפול באלרגיה לאינסולין
אלרגיה לאינסולין היא תופעה מדאיגה במיוחד, מכיוון שללא האינסולין חולי הסוכרת לא יצליחו לאזן את רמת הסוכר שלהם בצורה מספיק טובה. כטיפול ראשוני במצב, ניתן להשתמש באנטי-היסטמינים וסטרואידים להקלה על התגובה האלרגית. בשלב מאוחר יותר, יש כמובן להחליף את האינסולין, ולבדוק האם מופיעה תגובה כזו כאשר משתמשים בסוג אחר של אינסולין.
במידה והחלפת האינסולין לא עוזרת, מתחילים בתהליך הנקרא דסנסיטיזציה, ובו מרגילים את הגוף בהדרגה לשימוש באינסולין. תהליך זה כולל הזרקה של מינונים עולים של אינסולין, במטרה ללמד את מערכת החיסון להכיר את האינסולין ולא לתקוף אותו. מחקרים שונים מראים שתהליך זה מצליח בכ-94% ממשתמשי אינסולין חזיר, והוא מאפשר להם להמשיך ולהשתמש בו ללא חשש מתגובה אלרגית נוספת.
כמו כן, ניתן להשתמש באינסולין סינטטי הנקרא אינסולין ליספרו, אשר גורם לפחות תגובה אלרגית ויכול לעזור במקרים רבים. בדרך כלל נוטים לנסות את תהליך הדסנסיטיזציה, ורק במידה והוא לא מצליח שוקלים מעבר לשימוש בליספרו.