סוכרת היא מחלה אוטואימונית, שפוגעת ביכולת הטבעית של הגוף לאזן את רמת הסוכר בדם.
לרמות גבוהות מידי של סוכר (היפרגליקמיה) או לרמות נמוכות מידי של סוכר (היפוגליקמיה), ישנן השלכות משמעותיות ביותר על האדם. לכן, חולי סכרת (בין אם מדובר בסכרת מסוג I- סכרת נעורים ובין אם מדובר בסכרת מסוג II) מחויבים במהלך כל חייהם לשמור על כללים קפדניים ואדוקים שמטרתם לוסת את רמת הסוכר.
החולים נאלצים ליטול זריקות יומיות של אינסולין (האנזים שמפרק את הסוכר), עליהם להימנע ממאכלים מסוימים ולהקפיד על משטר דיאטה, הם צריכים לעבור בדיקות תכופות של רמת הסוכר בדם, לשמור על כושר ועוד.
אך לסוכרת עשויות להיות גם השלכות שאינן פיזיולוגיות פר-אקסלנס. מחלה כרונית, שדורשת כל כך הרבה התייחסות, גוררת גם השלכות נפשיות. ההשלכות הללו יכולות להיות משניות ושוליות, ויכולות גם להיות משמעותיות ביותר ואפילו להגיע לרמה של אבחנה פסיכיאטרית מג'ורית.
ההשפעה הנפוצה ביותר היא בכיוון האפקטיבי, כלומר מחקרים מוצאים קשר בין התמודדות עם מחלת הסוכרת לבין הופעה של דיכאון. באופן ספציפי יותר, נמצא שכמעט 14% מקרב חולי הסוכרת סובלים גם מדיכאון.
גורמים מקשרים בין סוכרת ודיכאון
הממצא על פיו אחוז הסובלים מדיכאון בקרב חולי הסוכרת גבוה מאחוז הסובלים מדיכאון בקרב האוכלוסייה כולה, אינו אומר בהכרח שהסוכרת גורמת לדיכאון. אמנם עשוי להיות קשר בין רמות הסוכר לבין תפקודים מוחיים שונים, כולל אזורים הקשורים בדיכאון, אך ברב המקרים הדיכאון נובע כתוצאה מגורמים שמקשרים בינו לבין הסוכרת.
בראש ובראשונה, ניתן למנות את גילוי המחלה ותהליך האבל. כאמור, מחלת הסוכרת דורשת שינוי משמעותי באורחות החיים של החולה. שינויים אלה עשויים להציב את החולה במקום בו עליו לוותר על חלומות, שאיפות ומטרות שהציב לעצמו.
במקרים אחרים, הוא חש מוגבל בפיתוח חלומות ושאיפות שכאלה. התמודדות זו דומה לתהליך של אבל, בו צריך להיפרד ממשהו שלא רוצים להיפרד ממנו, ועלול להיווצר דיכאון.
גורם נוסף הוא ההתמודדות היומיומית עם המחלה, ובעיקר עם השלכותיה החברתיות. במחקר מקיף ובינלאומי שנעשה כדי לבדוק את מצוקותיהם וקשייהם של חולי סוכרת ובני משפחותיהם, נמצא כי רבים מהחולים מרגישים כי הם מופלים לרעה על רקע המחלה שלהם.
גם רבים מבני המשפחות העידו כי קרוביהם מופלים בגלל מחלת הסוכרת. הצורך להתמודד גם עם המחלה, וגם עם דעות קדומות ומגבלות חברתיות שמונחות לפתחם של החולים, עלולים להיות יותר ממה שאדם מסוגל לשאת, ועלול להתפתח דיכאון.
השלכות הדיכאון על הסוכרת
הדיכאון והסוכרת משפיעים זה על זה בקשר מעגלי שמזין את עצמו. מחד, כפי שתואר, מחלת הסוכרת עשויה להיות בסיס דחק, שעליו מתפתחת הפרעה רגשית כמו דיכאון. אך כאן לא מסתיימת הבעיה.
מחקרים מראים כי תחושת הדחק, תחושות הקיפוח, והדיכאון שעלול לצמוח כתוצאה משילובם, משפיעים גם על הסכרת וגם על הטיפול. בתוך מצב דחק ודיכאון, קשה יותר לכל אדם להגיע לאיזון מטבולי, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר באדם שסובל מסכרת.
בנוסף, ההיענות לטיפולים, ההקפדה על תזונה נכונה, הזרקות, בדיקות סוכר וכולי – כל מה שחולי הסכרת נדרשים לו באופן יומיומי, יורדת באופן משמעותי כשמדובר בחולה הסובל מדיכאון. אנשים בדיכאון סובלים מירידה באנרגיה, מ"חוסר חשק" כללי, ויש סיכוי גדול שיוותרו על הטיפול במחלתם בעקבות כך. הנזקים, כמובן, עלולים להיות בלתי הפיכים.
טיפול בדיכאון לחולי סוכרת
בין אם דיכאון נגרם כתוצאה מסכרת, או מגורמים אחרים, הטיפולים המוצעים דומים זה לזה, וכוללים התערבות פסיכותרפויטית, והתערבות פסיכיאטרית במקרה הצורך. חשוב שמטפלים ובני משפחה של אנשים הסובלים מסכרת, יהיו מודעים לסיכון הגבוה בו נמצאים יקיריהם, ויפנו אותם לעזרה מקצועית בהקדם האפשרי.
