מחלה כרונית לעיתים קרובות משפיעה ומובילה להתפתחות מחלות אחרות. סוכרת היא דוגמא למחלה כרונית אשר מגדילה את הסיכון למחלות נוספות, מחלות לב וכלי דם.
נדמה כי בקרב אנשים מבוגרים החולים במחלת הסוכרת, מתקיים קשר בין רמת סוכר נמוכה בדם (היפוגליקמיה) ודמנציה, על פי חוקרים מאוניברסיטאות בארצות הברית וכחלק ממחקרים חדשים שפורסמו בכתב עת השייך לאיגוד הרפואה האמריקאי.
התופעה עלולה ליצור שרשרת מסוכנת, שבה אירוע היפוגליקמי הנגרם על ידי מחלת סוכרת יכול להוביל להידרדרות נפשית ולהיפך. המוח צורך גלוקוז כמקור אנרגיה עיקרי. התפקוד הקוגניטיבי הופך לפגום כאשר רמות הסוכר בדם צונחות לרמות נמוכות והיפוגליקמיה חמורה עלולה לגרום לנזק עצבי.
סוכרת מונה מספר קבוצות של מחלות כרוניות המשפיעות על ייצור וויסות הורמון האינסולין. אינסולין מסייע לתאי דם לאחוז בגלוקוז, מה שאומר שעבור חולי סוכרת, חדירת הגלוקוז למוח היא משימה סבוכה. כאשר המוח רעב לאנרגיה, גדל סיכויין של בעיות נוירולוגיות כמו שיטיון ומחלת אלצהיימר.
מהן הראיות לכך שמחלת הסוכרת מגבירה את הסיכון לדמנציה?
מחקרים מצביעים בעקביות על כך שאנשים הלוקים במחלת סוכרת מסוג 2, נמצאים בסיכון מוגבר לפתח דמנציה בהשוואה לאלו ללא סוכרת. בקבוצות אחרות, אשר אינם סובלים מסוכרת, נצפו בעיות העוסקות עם הצורה שבה הגוף מטפל בגלוקוז ואינסולין. הפרשת אינסולין לקויה, עמידות לאינסולין וחוסר סבילות לגלוקוז רוקמים יחסים בשילוב הסיכון המוגבר לדמנציה.
מספר מחקרים הראו כי נוכחות של סוכרת מסוג 2 במהלך החיים קשורה בסיכון מוגבר לדמנציה, מחלת אלצהיימר, דמנציה וסקולרית ופגיעה קוגניטיבית. משך זמן ארוך יותר וחומרה רבה יותר של מחלת הסוכרת עלולים להגביר את הסיכון לדמנציה.
מתוך סקירה של מחקרים רלוונטיים נמצא כי סוכרת קשורה ל 47 אחוזים בסיכון מוגבר לדמנציה, 39 אחוזים בסיכון למחלת אלצהיימר, ו138 אחוזים בסיכון לדמנציה וסקולרית. כמו כן, מחקרים נוספים הראו כי חולי סוכרת אשר מטופלים בתרופות, בעלי יכולת לשפר את התפקוד הקוגניטיבי לאורך זמן, בהשוואה לאלה שלא טופלו. יש צורך לבצע מחקרים נוספים כדי להבטיח שטיפול יעיל בסוכרת יכול להפחית את הסיכון לדמנציה.
סוכרת יכולה להיות מנוהלת בצורה יעילה. אז כדי להפחית את הסיכון לדמנציה, שבץ מוחי ומחלות לב מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע באופן קבוע ולעקוב אחר רמת הסוכר בדם.
כיצד סוכרת משפיעה על הסיכון לדמנציה?
דמנציה מוגדרת כאובדן בפעילות המוח במשך מספר שבועות, חודשים ולעיתים אף שנים, ונובעת ממספר גורמים ומחלות מטבוליות. סוכרת הינה מחלה מטבולית. דמנציה הנגרמת כתוצאה מגורמים מטבוליים מובילה לאובדן של תפקוד המוח. דמנציה עשויה להיגרם בדומה לסוכרת, ממחלות בבלוטת התריס והפרעות מטבוליות אחרות. סוכרת אשר אינה מטופלת לאורך זמן, עשויה להוביל למחלות כלי דם.
דבר זה מגביר את הסיכון להתפתחות דמנציה, מאחר והמוח זקוק לפעילות תקינה של כלי דם בריאים כדי לשמור על תאי מוח תקינים. כמו כן, סוכרת עשויה לגרום להצטברות של שכבת פלאק בגבול שבין תאי המוח וכלי הדם, לדלקת במוח ולחימצון בתאים.
דמנציה הנובעות כתוצאה מהפרעות מטבוליות עלולה לגרום לבלבול ולשינויים בחשיבה ובהיגיון. שינויים אלה עשויים להיות לטווח קצר או ארוך. תסמיני דמנציה עשויים להשתנות בין הפרטים. תסמינים מוקדמים של דמנציה יכולים לכלול: קושי בביצוע משימות , אובדן כושר התמצאות כללי, בעיות שפה, שינויים באישיות ואובדן כישורים חברתיים.
ככל שהמחלה מחמירה, התסמינים משתנים בהתאם. דפוסי השינה משתנים, לעיתים קרובות מתעוררים בלילה. אובדן זיכרון, התקשות בביצוע משימות בסיסיות כמו נהיגה, כתיבה וקריאה. אגרסיביות, שימוש לקוי ביכולת השיפוט והימנעות מיצירת קשרים חברתיים.
