סוכרת היא מחלה כרונית קשה ללא מרפא. המחלה משפיעה לרעה על התפקוד של מערכות חיוניות בגוף האדם ואף עלולה להוביל לסיבוכים רבים ולמחלות נוספות וקשות.
בעבר, סוכרת לא הוכרה כמחלת עבודה, אלא רק כמחלה תורשתית. כיום, לאחר שנערכו מחקרים רבים בתחום, מכירים בכך שאירוע חריג בחיים עלול לגרום להתפרצות המחלה או אפילו להקדים את מועד התפרצותה, במידה והייתה מתפרצת בלאו הכי.
לחץ בזמן עבודה
במהלך היום יום אנשים נתקלים לא אחת בלחצים במקומות העבודה. מצבי הלחץ האלה עלולים לגרום להתפרצות מחלת סוכרת, גם כאשר מדובר באנשים עם נטייה גנטית לחלות במחלה. כאשר מצבי המתח בעבודה גורמים לסוכרת, היא נחשבת כמחלת עבודה.
בשעת מתח ולחץ נפשי קיצוני, הידוע גם בשם "סטרס", הורמון האדרנלין מעלה את רמת הסוכר בדם ובעצם מתרחשת פעילות מנוגדת לפעילות הרגילה שבה הורמון האינסולין הוא זה אשר אחראי לווסת את רמות הסוכר בדם. כתוצאה מכל הלחץ הנפשי ישנה ירידה דרסטית בפעילותו של האינסולין אשר גורמת לעלייה ברמות הסוכר בדם.
סוכרת כמחלת עבודה – זכות כספית
חולה סוכרת שהוכר בביטוח הלאומי כחולה במחלת עבודה, זכאי במסגרת זכויות חולי סוכרת, לגמלת נכות מעבודה. הגמלה מחושבת על פי השכר אותו הרוויח עוד לפני שפרצה בגופו מחלת הסוכרת והיא יכולה להגיע לסכומים גבוהים מאוד.
גמלת הנכות מהעבודה משולמת, על פי רוב, לאורך כל חיי העובד לאחר שחלה. במקרים בהם הסוכרת, כמחלת עבודה, גרמה לסיבוכים נוספים (פגיעה בלבלב, פגיעה בראייה, פגיעה ברגליים ועוד סיבוכים רבים אחרים) אחוזי הנכות הרפואית אותם קיבל העובד החולה עשויים לעלות, והם יכולים לגרום לו לאובדן היכולת לעבוד ולהשתכר באופן מוחלט. או אז, גמלת הנכות מעבודה תהיה גבוהה יותר ותינתן לצמיתות.
אם קורה מקרה שבו חולה הסוכרת נפטר כתוצאה מהמחלה שהוכרה כמחלת עבודה, קרובי משפחתו מדרגה ראשונה- אלמן/ה ויתומים, יקבלו מביטוח לאומי גמלת שארים בכל חודש. סכום הגמלה החודשית יהיה בגובה הגמלה אותה קיבל החולה בחייו.
אם חולה הסוכרת נוטל תרופות אך עדיין ממשיך לעבוד, הוא זכאי לסכום מסוים של גמלה למשך כל חייו. אם הסוכרת, כמחלת עבודה, גרמה לו לירידה במשכורת או לפיטורין, הגמלה החודשית תהיה גבוהה יותר.
במידה של סיבוכי סוכרת, הגמלה תהיה גבוהה עוד יותר. גמלת נכות מעבודה ניתנת בנוסף להטבות נוספות להן זכאים נפגעי עבודה בעלי נכויות קשות. מתוך נתונים אלה עולה כי חולי סוכרת שחלו במחלה כתוצאה מעבודתם עשויים לקבל סכומים העומדים על כמה אלפי שקלים, אם לא עשרות אלפי שקלים בכל חודש.
ההתנהלות מול ביטוח לאומי
בעת תביעת העובד להכרה בסוכרת כמחלת עבודה, עליו להוכיח את צדקתו ולהביא ראיות ואישורים רפואיים שמוכיחים כי אכן המחלה פרצה כתוצאה מתחום המקצוע ומקום העבודה שלו. עליו להוכיח כי קרה אירוע חריג במיוחד שגרם לסטרס גדול ולמתחים נפשיים קשים. ביטוח לאומי מחמיר מאוד בבדיקתו בנושא מחלת עבודה, כך שמספיקה טעות אחת מצד העובד, כדי שהתביעה תידחה.
כדי לקבוע האם באמת מדובר במחלת מקצוע, ביטוח לאומי בודק מספר קריטריונים:
- האם אירוע הלחץ היה אירוע יחיד, כמה אירועים אחד אחרי השני או אירוע מתמשך שלווה במתח.
- עד כמה גבוה וחריג עוצמתו של הסטרס.
- הסמיכות בין האירוע שגרם למתח לבין גילוי הסוכרת.
- אמיתות הראיות איתן הגיע העובד שחלה.
במרבית המקרים הבקשה לגמלת נכות מעבודה נדחית על ידי ביטוח לאומי, אך ניתן לערער על ההחלטה בבית הדין לענייני עבודה.
במהלך השנים האחרונות, אחוז חולי הסוכרת באוכלוסייה הכללית הולך וגדל בהתמדה, במדינת ישראל כמו גם בכל רחבי העולם המערבי. בעוד שלא כל הסיבות למגמה זו ידועות, ניתן להצביע בין היתר על אורח החיים המערבי כאחד מהגורמים להתפשטות המחלה, ובדגש על השמנה, תזונה לא נכונה, ישיבה ממושכת והימנעות מפעילות גופנית סדירה.
יחד עם גורמים אלו, וכפי שמוכיחים מחקרים רפואיים בשנים האחרונות, קיימים גם גורמים סביבתיים שונים אשר עלולים להעלות במידה ניכרת את סיכוייו של אדם ללקות בסוכרת. מחקרים אלו מצאו, כי אירועי מתח וחרדה עלולים לשמש כזרז להופעת מחלה, כאשר במקרים מסוימים, תאונות המתרחשות במקום העבודה אף עלולות לשמש כגורם המרכזי להתפרצותה של המחלה.
מהי מחלת עבודה?
מחלת עבודה, בהתאם להגדרתה בחוק הישראלי, היא כל סוג של מחלה, גופנית או נפשית, אשר מתפרצת כתוצאה ישירה מתנאי העבודה להם נחשף העובד במקום עבודתו. כך בין היתר, אדם העובד בכור גרעיני ונחשף מתוקף תפקידו לחומרים מסרטנים, מה שמוביל להתפתחותה של מחלת הסרטן בקרבו, יוגדר כסובל ממחלת עבודה, ויהא זכאי ליהנות משורה ארוכה של הטבות שונות מטעם חוקי מדינת ישראל.
חשוב לציין עם זאת, כי על מנת שמחלה מסוימת תוכל להיות מוכרת כמחלת עבודה, עליה בראש ובראשונה להופיע ברשימת מחלות המקצוע המופיעות ברשומות המוסד לביטוח לאומי. בשלב הבא, על העובד להוכיח באופן חד משמעי כי המחלה נגרמה באופן ישיר מהתנאים השוררים במקום עבודתו, וזאת כמובן בצירוף מסמכים רפואיים התומכים בטענתו.
האם החוק מכיר בסוכרת כמחלת עבודה?
אף כי היום כבר ידוע, כי מצבי לחץ שונים עלולים להוביל להתפרצותה של מחלת הסוכרת, הרי שנהלי המוסד לביטוח לאומי עודם נמנעים מלהכיר במחלת הסוכרת כמחלת מקצוע אפשרית, ואינם מכלילים אותה ברשימת מחלות המקצוע המוגדרות ברשומות המוסד.
הדבר נובע בראש ובראשונה מהתפיסה המסורתית, לפיה הופעתה של מחלת הסוכרת היא תהליך הדרגתי, הנובע ממספר רב של גורמים שונים, ולא ניתן לקשר בין אירוע אחד, חריג ככל שיהיה, לבין הופעתה של המחלה.
מסיבה זו, וכפי שחולי סוכרת רבים בישראל לומדים מדי שנה על בשרם, מרביתן המוחלט של הבקשות מצד חולי סוכרת להכיר בהם כסובלים ממחלת עבודה, נדחות על הסף על ידי גורמי המוסד לביטוח לאומי, וזאת מהטעמים שפורטו לעיל. עם זאת, לא מדובר ב"כלל ברזל", ובמקרים מסוימים הנהלים אכן מאפשרים להכיר בסוכרת כמחלת עבודה, על כל המשתמע מכך.
בשעה שאדם מבקש כי מחלת הסוכרת ממנה הוא סובל תוכר כמחלת עבודה, עליו לזכור כי לשם כך עליו להוכיח מעל לכל ספק כי המחלה התפרצה בעקבות תנאי העבודה ששררו במקום עבודתו, אשר מהווים גורם ישיר להתפרצות המחלה.
משמעות הדבר בהקשר זה, היא שהחולה נדרש להציג בפני המוסד לביטוח לאומי אסמכתאות רפואיות מקיפות, המוכיחות כי מחלת הסוכרת התפרצה כתוצאה מ"אירוע פתאומי וחריג" אשר התרחש במסגרת מקום עבודתו. כך לדוגמא, במידה ומחלת הסוכרת התגלתה בעובד זמן קצר לאחר תקרית אלימה בינו ובין עובד אחר, הרי שהדבר עשוי לענות על ההגדרה, ולהצדיק הכרה בעובד כסובל ממחלת עבודה.
חשוב לציין בהקשר זה, כי גם במידה וגורמי המוסד לביטוח לאומי עומדים בסרבנותם להכיר במחלת הסוכרת כמחלת עבודה, הרי שבמידת הצורך רשאי החולה לפנות לערכאות משפטיות בצירוף האסמכתאות הרפואיות שברשותו. במידה ובית המשפט ישתכנע בטענותיו של התובע, בסמכותו להורות למוסד לביטוח לאומי להכיר בו כסובל ממחלת עבודה, ולהעניק לו את מלוא הזכויות המוקנות לו בחוק.
