סוכרת נעורים וצליאק הן מחלות על בסיס אוטואימוני המתבטאות לראשונה בעיקר אצל ילדים, ומלוות אותם במהלך כל חייהם. שתי המחלות הן מחלות שכיחות מאוד בקרב מחלות הילדים, וכמעט כל אחד מכיר מישהו שסובל מסוכרת נעורים או מצליאק, ונאלץ להתמודד עם ההשלכות השונות של המחלות במהלך החיים.
קיים קשר בין המחלות, וכ-5 אחוז מהסובלים מסוכרת נעורים סובלים גם מצליאק, וכנראה שקיים מרכיב גנטי-אוטואימוני המשותף לשתי המחלות. חשוב לציין שבמקרה זה, מדובר בסוכרת נעורים (הנקראת גם סוכרת מסוג 1) שכלל לא קשורה לסוכרת מבוגרים (סוכרת מסוג 2) השכיחה מאוד באוכלוסיה וקשורה להשמנה.
הקשר הגנטי בין המחלות
על פי מחקר גדול שנערך בבריטניה על ידי University of Cambridge and Barts, בשיתוף עם The London School of Medicine and Dentistry הצליחו לבודד את הקשר הגנטי בין מחלת סוכרת הנעורים וצליאק.
מדובר ברצף גנטי זהה הנמצא על 7 מקטעי כרומוזומים המשותפים לשתי המחלות, ולפי טענת החוקרים ייתכן והמנגנון האוטואימוני המעורב בשתי המחלות דומה מאוד. נכון להיום זוהה רק הרצף הגנטי הדומה, ובעתיד החוקרים ינסו לפענח את מנגנון הפעולה המשותף לשתי המחלות.
סוכרת וצליאק – מאפיינים זהים
סוכרת מסוג 1 היא מחלה בה הגוף תוקף בצורה קשה את תאי Beta שבלבלב, וגורם לפגיעה חמורה ביכולת הלבלב להפריש אינסולין. כתוצאה, הגוף לא מצליח להתמודד כראוי עם משק הסוכר ונוצרת היפרגליקמיה.
לעומת זאת, מחלת הצליאק היא מחלה בה הגוף תוקף את המעי הדק על רקע גירוי של גלוטן. כלומר, לאחר אכילת גלוטן, הגוף מזהה אותו כזר ותוקף את לולאות המעי שבאו במגע איתו. התוצאה בצליאק היא הרסנית, ומובילה להרס של המעי הדק ולפגיעה חמורה במערכת העיכול.
על פי ההנחות האחרונות, קיים קשר גנטי בין המנגנונים השונים, ומקור המחלה האוטואימונית שמובילה להרס הלבלב והמעי הוא כנראה משותף.
טענה זו מתחזקת כאשר מסתכלים על ההתפתחות העוברית של הלבלב והמעי הדק, שבאופן לא מפתיע התפתחו מאותו מקור עוברי. כנראה שלקשר הזה גם כן קיים תפקיד בפתוגנזה המשותפת של שתי המחלות שכאמור בעלות אותו מרכיב גנטי.
חשוב לציין שלמרות הקשר הגנטי בין שתי המחלות, עדיין אחוז קטן מאוד חולה בשתי המחלות בו זמנית. למרבה המזל, רוב החולים סובלים ממחלה אחת בלבד, ולא נדרשים להתמודד עם שתי המחלות במקביל.
התנהלות דומה בחיי היום יום
צליאק וסוכרת נעורים הן מחלות שדורשות שינוי מהותי באורח החיים, וללא שינוי כזה אי אפשר להתמודד איתן בהצלחה. אצל חולי סוכרת, השינוי מתבסס על טיפול באינסולין ואכילה בשעות קבועות.
חולי סוכרת נעורים נדרשים להזריק לעצמם אינסולין באופן יום יומי, וללא פעולות אלה מצבם יתדרדר מהר מאוד. כמו כן, עליהם להקפיד על משטר תזונה קפדני, להמעיט באכילת סוכר ולהקפיד על זמני ארוחה קבועים – דבר שלא אהוב כל כך על בני נוער וילדים.
לעומתם, חולי צליאק נדרשים להקפיד על דיאטה נטולת גולטן, ואסור להם כלל לאכול דגנים, בצקים, רוטב סויה ומרכיבי מזון נוספים. בגלל זה, עליהם לסגל לעצמם תפריט ייחודי המקפיד באופן מוחלט על הימנעות ממאכלים המכילים גלוטן. אצל חולי צליאק, אכילת גלוטן תוביל מיד לנזק למעי, לכאב, שלשולים ופגיעה קשה ביכולת הספיגה של המזון.
שתי המחלות הן לא קלות, ודורשות מהחולים להתרגל לאורח חיים מסויים מאוד. עם זאת, חולי צליאק וסוכרת נעורים בדרך כלל מסתדרים, מצליחים ללמוד את התפריט המיוחד או את טכניקת ההזרקה, ובשנים האחרונות אין כל הבדל בין חולים במחלות אלה ובין אנשים רגילים.
ראו גם:
הקשר בין סוכרת ודמנציה
