סוכרת שלא זוכה להתייחסות רפואית עלולה להוביל לסיבוכים בריאותיים רבים. מעבר לסכנות שעלולות לבוא לידי ביטוי בטווח הקצר כמו למשל במקרה של סוכרת סוג 1, קיימת שורה ארוכה של סיבוכים רפואיים שמופיעים לעתים לאחר שנים רבות בהן התפתחה המחלה.
המקור לסיבוכים השונים הוא רמות הסוכר הגבוהות בדם שמובילות לחסימה הדרגתית ולהיצרות של כלי דם שונים בכל רחבי הגוף. במאמר זה נפרט אודות הסיבוכים השכיחים של מחלת הסוכרת.
מחלות לב ושבץ מוחי
חולי סוכרת נמצאים בסיכון גבוה פי 3-5 ללקות באירוע מוחי או לחלות במחלת לב בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. למעשה כשבעים אחוז ממקרי המוות שמתרחשים בקרב חולי סוכרת קשורים למחלת לב פעילה. כמו כן, חולי סוכרת נמצאים בסיכון גבוה לסבול מיתר לחץ דם, תופעה שמחישה אף היא את הסיכון לחלות במחלת לב ובאירוע מוחי.
נזק נוירולוגי
כמחצית מחולי הסוכרת צפויים לפתח נזק עצבי תוך עשור מפרוץ המחלה. הפגיעה העצבית מהווה את הגורם המרכזי לפגיעה באיכות החיים של חולי הסוכרת, אך אינה אחידה בין החולים. בין היתר הפגיעה יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות הבאות:
- פגיעה במערכת העצבים של הלב שעשויה להתבטא בהפרעות קצב.
- פגיעה בעצבוב של מערכת העיכול שעשויה להתבטא בשלשולים, עצירות, הקאות ועוד.
- פגיעה בעצבוב של מערכת המין.
- פגיעה במערכת העצבים של בלוטות ההזעה ובעיות עור.
- חולשת שרירים בדגש על שרירי הידיים והרגליים.
- ירידה ביכולת לחוש כאב בעיקר באזורים הפריפריים בגוף.
- ירידה ביכולת לחוש הבדלי טמפרטורות.
- בקרב חלק מהחולים מתפתח כאב נוירופתי שמקורו בפגיעה בקצות העצבים.
פגיעה בראייה
כשמונים וחמישה אחוז מחולי הסוכרת מפתחים בעיות ראייה בשלב מסוים כתוצאה ממחלתם. הפגיעה השכיחה ביותר בראייה נובעת מנזק מתמשך בכלי הדם שמזינים את הרשתית. מצב זה נקרא רטינופתיה סוכרתית ועלול להוביל לעיוורון.
ישנו מגוון רחב של טיפולים שמיועדים למנוע את הפגיעה בראייה או לכל הפחות להאט את קצב ההתקדמות שלה ולדחות את הנזק הבלתי נמנע. עם זאת, ישנה חשיבות עליונה לאתר את החולים שנמצאים בסיכון ולהגיש להם טיפול בשלב מוקדם ככל האפשר וזאת כיוון שבמידה והנזק מתגלה בשלב מתקדם, ייתכן מאוד כי יהיה זה מאוחר מדי להגיש סיוע.
מחלות כליה
הפגיעה הכלייתית ממנה סובלים בין עשרים לארבעים אחוז מחולי הסוכרת נקראת בשפה המקצועית נפרופתיה סוכרתית. פגיעה זו מתאפיינת בירידה הדרגתית של יכולת הסינון הכלייתית.
בכליות ממוקמים כלי דם זעירים שסופגים נזק כבד בעקבות רמות הסוכר הגבוהות וללא טיפול ניתן להגיע למצב של אי ספיקת כליות. גם כאן, איתור של החולים שנמצאים בסיכון והגשת טיפול מוקדם מאפשרים לדחות את הנזק ולהפחית את שכיחות הנפרופתיה הסוכרתית.
כיבים ברגליים
בעקבות הנזק הנוירולוגי שהזכרנו במאמר זה, חולים רבים סובלים מאובדן תחושה בעיקר בכפות הרגליים. בעקבות כך, נוצר מצב שבו כאשר האדם הסוכרתי נפצע או נשרט, הוא לא מודע לכך כלל. בנוסף לכך, חולי סוכרת רבים סובלים מבעיות בזרימת הדם לרגליים. לפיכך, לא אחת נוצר מצב מסוכן ביותר שבו חתך זעיר ובלתי מורגש הולך וגדל לכיב שאינו נרפא.
סך הכול כעשרה אחוז מחולי הסוכרת סובלים מכיבים באזור הרגליים שעלולים להוביל לזיהום חריף. במקרים החמורים ביותר עלול להתפתח נמק באזור הכיב ובמקרים האלו אין מנוס מלבצע כריתה של אזור הנמק. מצב זה מכונה "כף רגל סוכרתית".
חשיבות המעקב הרפואי
סוכרת היא מחלה שפוגעת בכל מערכות הגוף. לפיכך, כל אדם שחולה בסוכרת צריך להימצא תחת מעקב רפואי ולקבל טיפול מוקדם ככל האפשר.
ראו גם:
