מעורבות אוטונומית והיקפית של מערכת העצבים נחשבת לסיבוך השכיח ביותר של מחלת הסוכרת. נוירופתיה סוכרתית היא הנוירופתיה השכיחה ביותר כיום בעולם המערבי, הגורמת לתחלואה רבה מאוד בעקבות כיבים וזיהומים ברגליים. ההיארעות של הנוירופתיה תלויה מאוד ברמת ההיפרגליקמיה ובמשך המחלה. לפיכך, על כל החולים בסוכרת לעבור בדיקות סקר לאבחון נוירופתיה סוכרתית.
החולים בסוכרת סוג 1 מומלצים לעבור את בדיקות הסקר חמש שנים מיום קבלת האבחנה והחולים בסוכרת סוג 2 מומלצים לעבור את הבדיקות סמוך לקבלת האבחנה בנוגע למחלתם.
מה הם הגורמים לנוירופתיה סוכרתית?
הגורמים המרכזיים לנוירופתיה סוכרתית הם חסר באינסולין או עודף סוכר בדם. כפי שציינו, ככל שמשך המחלה ארוך יותר, כך הסיכוי לנוירופתיה סוכרתית גבוה יותר. הפגיעה העצבית מתרחשת בצורה המכונה "מוות לאחור", כלומר באופן נסיגתי.
ראשית נפגעים החלקים הדיסטליים של האקסונים הסנסוריים ורק בשלב מאוחר יותר מופיעה הפגיעה המוטורית. ככל הנראה, האטיולוגיה של הנוירופתיה הסוכרתית קשורה להפרעות המטבוליות ולהפרעות הווסקולריות שמהוות את מנת חלקם של חולי הסוכרת.
בין היתר מדובר על ההפרעות הבאות:
- רמת יתר של סוכר בדם מובילה לעלייה בעקה החמצונית וכתוצאה מכך להצטברות של תוצרים רעילים.
- הצטברות יתר של סורביטול (מטבוליט של גלוקוז) גורמת לעלייה באוסמולריות של התאים ולפגיעה במטבוליזם התאי.
- הגלוקוז העודף שנישא בזרם הדם נקשר לחומצות אמינו בחלבוני הדם ומביא ליצירה של תוצרים שונים שמעלים את רמת החדירות של כלי הדם. התוצרים הנ"ל גורמים לנזקים לכלי הדם הקטנים ובסופו של דבר גורמים לנזק לעצבים. כמו כן, התוצרים הסופיים של תהליך הסכרור, הנקראים גם בשם רעלני סוכר, הינם בעלי תכונות של פקטורי דלקת ולפיכך הם יכולים לגרום לנזק לכלי הדם ולאנגיופתיה.
- הפגיעה הווסקולרית כוללת בעיקר חסימות של כלי דם והתעבות של דופן כלי דם אנדוניורליים.
מה הם התסמינים של נוירופתיה סוכרתית?
ישנו מגוון רחב ביותר של תסמינים שיכולים להוות את מנת חלקם של החולים הסובלים מנוירופתיה סוכרתית, כשבין היתר מדובר על התסמינים הבאים:
- נוירופתיה חד עצבית מוקדית – פגיעה בעצב פריפרי בודד באזור מסוים המועד ללחץ מקומי. דוגמאות נפוצות לנוירופתיה זו הן למשל פגיעה בעצבי הגולגולת או פגיעה בעצב האמצעי ביד. סוג זה של נוירופתיה יכול לבוא לידי ביטוי מבחינה קלינית בצניחה של כף הרגל, בהיחלשות של רפלקס פיקת הברך, בהפרעות תחושה באזור הירך, בתסמונת מנהרת שורש כף היד, בשיתוק של העצב העיני-מוטורי ועוד.
- נוירופתיה סוכרתית רב עצבית סימטרית דיסטלית – זוהי הצורה הנפוצה ביותר של נוירופתיה סוכרתית. צורה זו יכולה לבוא לידי ביטוי בירידה בתחושה ההיקפית המתרחשת באופן הדרגתי מאוד. בשלבים הראשונים הפגיעה מתרחשת בגפיים התחתונות ובהמשך היא מופיעה גם בידיים. ככל שהפגיעה נמשכת, כך היא מתקדמת ומערבת גם פגיעה ביכולות המוטוריות. בשלבים המתקדמים החולים עלולים לסבול בין היתר מכאבים חמורים ברגליים, תחושת נימול חמורה ברגליים, חוסר יכולת לחוש כאב או חוסר יכולת לחוש שינויי טמפרטורה ברגליים.
- נוירופתיה אוטונומית – נוירופתיה זו באה לידי ביטוי בפגיעה בעצבוב של האיברים הפנימיים. התסמינים של נוירופתיה זו כוללים בעיקר הפרעות בשליטה על הסוגרים, שיתוק קיבה ותת לחץ דם בעמידה. כמו כן, הלוקים בסוג זה של נוירופתיה נוטים לסבול מהתכווצויות שרירים, בצקת מקומית, שינויים בעור, נשירת ציפורניים, בעיות ביכולת ההזעה ועוד.
- אחד מהסיבוכים השכיחים ביותר המתרחשים בעקבות נוירופתיה סוכרתית הוא היווצרות של כיבים כתוצאה מבעיות תחושתיות, בעיות הזעה ובעיות של זרימת דם לכפות הרגליים. חלק ניכר מהמקרים מסתיימים אף בכריתה של כף הרגל הפגועה.
כיצד מאבחנים נוירופתיה סוכרתית?
ההערכה של חולי הסוכרת שמטרתה לאבחן קיום של נוירופתיה או לשלול אותו, מבוצעת באמצעות מספר בדיקות סקר. הבדיקות השונות משלבות בין שאלונים שמטרתם להתחקות אחר התסמינים האופייניים לנוירופתיה הסוכרתית לבין בדיקות גופניות ובדיקות אלקטרופיזיולוגיות. בין היתר מדובר על בדיקת UKST (United Kingdom screening test), Michigan neuropathy screening score, מבחן הקולן, מבחן (SSR (Sympathetic skin response ועוד.
כיצד מטפלים בנוירופתיה סוכרתית?
הטיפול בנוירופתיה סוכרתית כולל שישה מרכיבים מרכזיים: מעקב, איזון של הסוכרת, איזון של גורמי סיכון אחרים מלבד הסוכרת, צמצום של הנזק הנוירולוגי במידת האפשר, טיפול ברגל הסוכרתית וטיפול בכאב.
המרכיב החשוב ביותר מכל המרכיבים שהוזכרו לעיל הוא איזון הסוכרת. כיום ידוע כי ניתן להפחית בשישים אחוז את ההיארעות של הנוירופתיה הסוכרתית בחולי סוכרת סוג 1 באמצעות איזון קפדני של המחלה לאורך עשר שנים. כמו כן, טיפול אינטנסיבי לסוכרת הביא לשיפור בדרגת החומרה של הנוירופתיה בקרב חולי סוכרת שכבר החלו לסבול ממנה.
הכוונה באיזון גורמי הסיכון האחרים היא להפחתת יתר לחץ דם, התחלה של פעילות גופנית, הפסקת העישון ושמירה על תזונה נכונה. צמצום הנזק העצבי מתבצע כיום על ידי שימוש בתרופות שונות כמו למשל מעכבי אלדוז רדוקטאז שמיועדות לנטרל את הרעילות של עודפי הסוכר בדם או חומצה אלפא ליפואית, שמשמשת כנוגד חמצון עוצמתי.
